ג' נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

1.המערערת, ילידת 1956, נפגעה ביום 11/8/16 בברכיה ובע"ש בתאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

2.ביום 29/12/17, ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה כי למערערת 0% נכות החל מיום 11/11/16. כנגד החלטה זו, הגישה המערערת ערר לוועדה הרפואית לעררים.

3.ועדה רפואית לעררים, אשר התכנסה ביום 21/2/17 (להלן: "הוועדה"), החליטה לדחות את ערר המערערת.

כנגד החלטת הוועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר לפניי.

4.להלן עיקר טענות המערערת:

א.בזמן הבדיקה הקלינית הוועדה לא הכתיבה לפרוטוקול את תוצאות הבדיקה ובכך מנעה מבא כוחה להבחין אלו בדיקות מבוצעות.

ב.המערערת נכנסה לחדר הוועדה צולעת כשהיא נעזרת במקל הליכה, אך הדבר לא מצא ביטוי בפרוטוקול. המערערת הודיעה כי אינה יכולה לשבת או לעלות על ספת הבדיקה, אך חברי הוועדה התעקשו שתעלה על הספה, דבר שבוצע בעזרת בתה ובא כוחה. למערערת היו וקיימים הגבלות בתנועות ע"ש מותני ובברכיים והגבלות תפקודית, ובגין כך היה על הוועדה לקבוע לה אחוזי נכות.

ג.הוועדה לא התייחסה לערר המפורט אותו הגישה המערערת, ובו, בין היתר, העלתה טענות לעניין כאבים חזקים, הגבלה בתנועות והחלטה בעניינה בענף נכות כללית. המערערת טענה שנקבעו לה בעבר אחוזי נכות בגין הגבלות בע"ש וכי התאונה החמירה את מצבה.

ד.קיים קשר סיבתי בין התאונה למצבה של המערערת. המערערת עבדה משנת 1999, מועד בו נקבעו לה אחוזי נכות בע"ש, עד לתאונה ולא התלוננה על בעיות בע"ש.

ה.הוועדה לא עיינה כלל בדיסקים של ע"ש כיום ולא ב- CT משנת 1999, על מנת לבדוק אם היו שינויים ניווניים בין השנים 1999 עד 2016 .

ו.היה על הוועדה לקבוע למערערת 10% לאחר ניכוי מצב קודם וכן להפעיל תקנה 15.

5.להלן עיקר טענות המשיב: