ב"ל 15163-11-14 עמנואל נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11.9.14, אשר קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 15% לתקופה שמיום 21.1.14 ועד ליום 21.1.14 ומיום 1.2.14 ועד ליום 1.9.14, ונכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 2.9.14 (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

1.המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין תאונה מיום 24.12.13, אשר הוכרה כתאונת עבודה.

2.ועדה רפואית מדרג ראשון, אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 10.7.14, קבעה למערער נכויות זמניות בשיעור 15% לתקופה שמיום 21.1.14 ועד ליום 21.1.14, ומיום 1.2.14 ועד ליום 31.1.15.

3.על החלטת הוועדה מדרג ראשון הגישו המערער והמשיב ערר לוועדה רפואית לעררים.

במסגרת הערר אשר הוגש על ידי המשיב דנן, טען המשיב כי הוועדה הרפואית מדרג ראשון טעתה משהחליטה לקבוע למערער נכות זמנית בגין פרק ירך שמאל. המשיב טען כי פרק הירך לא הוכר על ידי פקיד התביעות, ולא נקבע קיומו של קשר סיבתי רפואי בין התאונה לבין הפגיעה בפרק הירך. כמו כן, טען המשיב כי המערער שב לעבודתו וכי לכן היה מקום לקבוע נכות צמיתה ולא נכות זמנית.

4.הוועדה הרפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 11.9.14 קיבלה את הערר, וקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 15% לתקופה שמיום 21.1.14 ועד ליום 21.1.14 ומיום 1.2.14 ועד ליום 1.9.14, ונכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 2.9.14.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

טענות הצדדים