ב"ל 15049-10-14 ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 20.8.2014 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי דרגת הנכות היציבה של המערערת עומדת על 49%.

רקע

2.המערערת הינה ילידת שנת 1953, אשר הגישה תביעה לנכות כללית. וועדה מדרג ראשון קבעה ביום 4.3.2013 כי דרגת הנכות היציבה של המערערת הינה 49%, ובגין הליקויים הבאים:

מחלת קרוהן – 20%

כאבי פרקים מפושטים – 20%

הגבלה קלה בתנועות עמ"ש מותני – 10%

יתר שומנים בדם – 10%

3.המערערת הגישה ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון. וועדת הערר דחתה את הערר ביום 29.5.2013, ועל החלטה זו הוגש ערעור בתיק ב"ל 30319-08-13. ביום 11.2.2014 ניתן פסק דין על ידי כב' הנשיאה ורד שפר, ולפיו הוחזר עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שזו תפעל כדלקמן (להלן: "פסק הדין"):

"עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, על מנת שתשוב ותעיין בהודעת הערר מיום 7.4.13, בעיקר בסעיף 1 להודעה, וכן בתלונת המערערת אל מול הוועדה ותשקול בשנית האם אין מקום לבחון יישום פריט ליקוי 13(2)(ב) וזאת לאור מקבץ המסמכים כפי שנמסרו ע"י המערערת לוועדה."

4.ביום 23.6.2014 התכנסה הוועדה בהתאם להוראות פסק הדין, בדקה את המערערת ועצרה את הדיון על מנת לקבל בדיקת קולונוסקופיה. ביום 20.8.2014 המשיכה הוועדה את הדיון בעניינה של המערערת לאחר קבלת הבדיקה האמורה, דחתה את הערר, והותירה את נכותה היציבה של המערערת בשיעור של 49%.

על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.