ב"ל 14401-03-14 נביל רושרוש נ' המוסד לביטוח לאומי

1.המערער נפגע ביום 11.06.13 בכתף שמאל, ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה.

המערער ביקש לקבוע את נכותו בגין פגיעתו הנ"ל, וועדה רפואית בדרג ראשון מיום 13.01.14 קבעה לו 0% נכות יציבה החל מהתאריך 12.06.13.

המערער הגיש ערר על קביעת הדרג הראשון, וועדה רפואית לעררים (להלן: "הוועדה") דנה בו ביום 20.02.14 קיבלה את הערר, וקבעה כי למערער 10% נכות יציבה החל מיום 12.06.13 בהתאם לפריט ליקוי 42(1)(ד)(I) לרשימת הליקויים שבתוספות לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות").

על החלטה זו נסב הערעור שבפני.

2.במעמד הדיון שנערך בפני בית הדין, הבהיר ב"כ המערער את טיעוניו, שעיקרם כוונו כנגד יישום פריט הליקוי שנבחר על ידי הוועדה. לגישתו, פריט הליקוי שנבחר מדבר על פגיעה במספר שרירים שכל פציעה בשריר אחד או גיד מעניקה נכות מסוימת לפי החומרה שלה. המערער סובל מקרע גדול בשני הגידים בכתף שמאל המזכים אותו ב – 20% בהתאם לפריט ליקוי 42(1)(ד)(III) לרשימת הליקויים, ולא ברור מדוע הוועדה הסתפקה בהענקת 10% נכות. בהתאם לבדיקת US מיום 14.06.13, עולה כי המערער סובל מקרע גדול אופקי ב – SST המלווה באי סדירות בראש העצם, ממצא שלא קיבל התייחסות על ידי הוועדה.

אשר לעניין הטענה בדבר מצב קודם, ב"כ המערער טען כי בהתאם להלכה הפסוקה - מצב קודם צריך להראות במסמכים שמדובר בסבל מתמשך או במגבלה מתועדת – שלא ניתן למצוא בתיק הרפואי של התובע.

מדובר בשני רישומים בודדים. גם אם היה למערער קרע חלקי בגיד, היום יש לו קרע קשה, לא ברור מדוע הועדה רשמה בתחילת הסיכום שלה שמדובר על רקע טראומתי, ובין היתר נרשם שהסיבה לכך היא שאין רישום על מצב קודם. ב"כ המערער הפנה לכך שהתאונה הוכרה כהחמרה של מצב קודם, וטען כי מהדברים של הועדה יש ללמוד שהיא לקחה בחשבון מצב קודם.

בנוסף, נטען שהיה על הוועדה לתת את דעתה לנכות הזמנית, וזאת לאור מצבו של המערער לאחר התאונה ולאור האמור במסמכים הרפואיים.

3.ב"כ המשיב מנגד, טען שבמידה ובית הדין יורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרי שיש להורות לה להתייחס למצבו הקודם של המערער, וזאת כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שעמדו בפני הדרג הראשון ולפיהם המערער התלונן על כאבים בכתף שמאל עובר לאירוע (רישום רפואי מיום 13.01.12).

אשר לעניין פריט הליקוי שיישמה הוועדה, לדעת ב"כ המשיב מדובר בבחירה המצויה בשיקול דעתה המקצועית של הוועדה שלה הסמכות לקבוע את הנכות וליישם את פרטי הליקוי.

אשר לטענה בדבר נפקות הפגיעה בשני הגידים – מדובר בגידים המצוינים בפריט ליקוי 42(1)(ד). לגישת ב"כ המשיב, הפרשנות הנכונה של אותו פריט ליקוי הינה שפציעת גיד אחד או יותר המצוינים באותו תת סעיף מקנה נכות אחת ולא ניתן להעניק כפל נכויות, מסקנה שיש מקום להסיק מהניסוח של פריט ליקוי 42 שבו מצא מחוקק המשנה להפריד גידים בתתי סעיפים א' עד ד' תוך רישום מספר גידים בכל תת סעיף.