י.ד. נ' המוסד לבטוח לאומי

לפנינו תביעת התובע להכיר בליקוי בידיו, C.T.S דו צדדי (להלן: "הליקוי"), כמחלת מקצוע או כפגימה על בסיס תורת המיקרוטראומה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

פתח דבר

1. התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה ביום 31.8.2014. הנתבע דחה תביעתו של התובע ביום 28.1.2015 ומכאן התביעה שבפנינו.

    

2. בדיון המקדמי, שהתקיים ביום 08.05.2016, נקבע כי התובע יגיש תצהיר מפורט לעניין אופי עבודתו ותדירות העבודה עם כלים רוטטים וככל הניתן יוגשו תצהירים מטעם עובדים נוספים במוסך. לאחר הגשתם, כך הוסכם, יבחן המוסד את עמדתו. התצהירים הוגשו והמוסד הגיש הודעה לפיה אין שינוי בעמדתו. לפיכך נקבעה הפלוגתא בתיק, בהחלטת בית הדין מיום 10.7.2016, כך: "האם יש להכיר בפגיעה בידיים כפגיעה בעבודה מכח הלכת מיקרוטראומה".

    

3. ביום 3.1.2017 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נשמעה עדות התובע וכן עדותו של מר אשר חיים, עובד שכיר במוסך בבעלות התובע. הצדדים הגישו סיכומים בכתב מטעמם וכעת זמן הכרעה.

    

   עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

4. התובע, יליד שנת 1948, עסק בתחום מכונאות הרכב במשך כ- 40 שנה, כאשר משנת 1983 עובד במוסך שבבעלותו (נ/2).

    

5. התובע עבד, ככלל, חמישה ימים בשבוע, בהיקף של 9 עד 10 שעות ביום. לעיתים עבד גם בימי שישי.