ב"ל 12983-03-14 פ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (אי כושר (מיום 19.12.13 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושר השתכרותו.

הוועדה קבעה כדלקמן:

"הוועדה עיינה במסמכים שבתיק וראתה את התובע. מדובר בתובע יליד 1952 אשר אובחן כסובל מ- טנטון 10%, יתר לחץ דם – 10%, כתף ימין-10%,CTS ימין- 5%, CTS שמאל – 5%, ע"ש צוארי – 20%, ע"ש מותנים 20%, היפרליפדמיה – 10%.

הוועדה בחנה את הליקויים הרפואיים שכולם בדרגת חומרה של 20% - פרט לסכרת שהוא 10%.

הוועדה בחנה את הליקויים אחד לאחד ואת האינטרקציה שביניהם. ולאחר שהועדה ביצעה בחינה מדוקדקת 

א. הגיעה הועדה למסקנה כי חרף תלונותיו והממצאים הרפואיים כי יש לראותו כמי שלא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר.

הועדה מקבלת כי המערער יתקשה לעמוד במשך 8 שעות עבודה על רגליו אך יחד עם זאת אין מניעה שיעבוד בישיבה ועמידה לסירוגין במגוון עבודות כגון בדיקת חשבוניות בשערי מרכול – דבר המאפשר ישיבה ועמידה ותנועה גם יחד. ולחלופין עבודות בתעשיה קלה, בתחום היצור וההרכבה ובקרת איכות. מה עוד שבעבר הרחוק יש לתובע רקע טכני. הועדה גם עיינה בחוו"ד של ד"ר ברודסקי מיום 28.10.13 ולאור מה שנאמר לעיל, הועדה אינה מסכימה עם מסקנותיו.

הועדה דוחה את הערר".

טיעוני הצדדים

2.טענות המערער, בתמצית הינן כדלקמן:

ראשית, ההחלטה שניתנה על ידי הועדה היא החלטה לקונית שלא צוינו בה נימוקים;

שנית, הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר אפרים ברודסקי מיום 2.1.13 בצורה עניינית ומנומקת וכן לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר רמי דוד מיום 29.11.12;

שלישית, אין בקביעתה של הועדה כל הסבר מדוע אינה רואה בנכותו הרפואית של המערער כמבטאת דרגה של אי כושר.

ורביעית, הוועדה התעלמה מרמת השכלתו של המערער אשר אינו קורא וכותב טוב בשפה העברית ומגילו המבוגר.וכן מההפרעה במתן שתן ממנה סובל, אשר מגבילה את כושר עבודתו.

המערער מבקש כי עניינו יושב לוועדה בהרכב חדש.