ב"ל 12683-03-13 אמסיס נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע, אשר עבד במסגריה, מבקש כי פגיעה בכתף ימין תוכר כפגיעה בעבודה, בין על פי תורת המיקרוטראומה ובין על פי תיאור של תאונה מיום 1.6.10.

להלן אדון בנפרד בכל אחת מהעילות הנטענות.

תאונת עבודה

2.לטענת התובע, ביום 1.6.10, בסביבות השעה 12:30 בצהריים, בשעה שעבד יחד עם מעסיקו, בעל המסגריה, בעיצוב מסגרת גדולה וכבדה במיוחד (טריפלקס), במידות של 1.3 על 2.5 מטרים, הוא ביקש להוריד את החלון המוגמר משולחן העבודה ותוך כדי פעולה זו, החלון החליק מידי מעסיקו. על מנת לאחוז במהירות בחלון ולמנוע את נפילתו, התובע שלח את ידו הימנית במהירות ובתנועה חדה.

3.התובע העיד כעד יחיד.

לטענתו, מעסיקו לא שילם לו דמי מחלה בגין הפגיעה ואין לו עמו קשר.

4.לאחר ששקלתי את עדות התובע, שהיא עדות יחידה ועיינתי בתיעוד הרפואי (במיוחד זה הסמוך לאירוע הנטען), לא שוכנעתי בקיומו של אירוע תאונתי, כפי גרסת התובע. להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו.

5.גרסת התובע לאירוע התאונתי לא נסתרה והיא היתה אחידה החל מהגשת התביעה לנתבע. כך, בטופס התביעה לדמי פגיעה (צורף לכתב ההגנה), אשר הוגש כשנתיים לאחר האירוע הנטען (ביום 16.4.12), מתואר אותו תיאור עובדתי שהתובע מסר בבית הדין – "ברגע שהרמנו מסגרת אלומיניום כבדה המסגרת הלכה ליפול ואז מתחתי את היד ימין חזק בשביל להחזיק את המסגרת". תיאור זה נמסר על ידי התובע בסניף המטפל (תשאול מיום 14.5.12; נ/1), תוך ציון פרטים נוספים, המופיעים גם בתצהירו של התובע.

בחקירתו הנגדית בבית הדין, גרסת התובע לא נסתרה (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 17-29).

6.ואולם, בתיעוד הרפואי אין כל זכר לגרסתו של התובע בזמן אמת. בהקשר זה ראוי לחזור ולהדגיש כי גרסתו של התובע לגבי אירוע תאונתי הועלתה לראשונה רק כשנתיים לאחר האירוע הנטען, עם הגשת התביעה לדמי פגיעה.