ב"ל 12526-01-14 מ' ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.האם יש לראות במר דוד מ' (להלן:"המנוח") כמתנדב בהתאם לסעיף 287(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן:"חוק הביטוח הלאומי") ולתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (פעולות התנדבות), התשנ"א - 1991 (להלן:"התקנות") וזאת בהתייחס לאירוע מיום 30/1/12 - זו השאלה בה עלינו להכריע במסגרת תביעה זו.

2.רקע

בתאריך 30/1/12 נרצח המנוח, במהלך שוד מזויין שארע בסניף דואר בנצרת עלית, אליו הגיע כדי לקבל את קצבת הנכות שלו מהנתבע.

התובעת מס' 1 (להלן:"האלמנה") הגישה לנתבע תביעה להכיר במותו של המנוח בפגיעה בעבודה, בטענה שהוא קיפח את חייו עת התנהל כמתנדב בסניף הדואר.

במכתב מיום 14/10/13, דחה הנתבע את תביעת האלמנה מהטעם שהמנוח לא ענה על תנאי סעיף 287(5) לחוק הביטוח הלאומי, המגדיר מיהו מתנדב.

3.מהלך הדיון

בתאריך 8/4/14, התקיים דיון מוקדם, לפני ראש ההרכב, במהלכו, חידדו, הצדדים טענותיהם ובסיומו הגיעו להסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה ולפיה - פסק הדין יינתן על סמך סיכומים שיגישו הצדדים וזאת בהסתמך על המסכת העובדתית כפי שהיא עולה מההצהרה שמסרה האלמנה לפקיד התביעות, ביום 3/6/13, קרי "באותה שעה היו הרבה אנשים בסניף הדואר, בעלי המנוח היה הולך עם מקל והולך באיטיות עקב מחלתו, פתאום הגיע שודד רעול פנים למקום, עם נשק, פתאום תוך שניות נורו שתי יריות - הפקידים התחבאו תחת הדלפק, אנשים במקום החלו להתפזר, בעלי לא היה מסוגל לרוץ ולברוח וכנראה חטף את הכדורים ומת. דוד היה מוטל על הרצפה במקום והשודד נמלט מן המקום".

כן הסכימו הצדדים כי השאלה בה יכריע ביה"ד היא זו שנוסחה בסעיף 1 דלעיל.

לבקשת הצדדים, קצב להם ביה"ד מועדים להגשת סיכומיהם ולאחר שאלו הוגשו וכן לאחר שביה"ד נתן לתובעות, מספר הזדמנויות להגיב לסיכומי הנתבע והן לא מצאו לנכון לעשות כן, ניתן פסק דיננו, כעת.

4.להלן טענות ב"כ התובעות:

א.במשך שנים הסתמכו התובעות על הכנסתו של המנוח, אשר גם בתקופה שקיבל גמלת נכות, המשיך לכלכלן, כאשר האלמנה תפקדה כעקרת בית וכאם לילדים, תוך שהיא סועדת את המנוח לאור מגבלותיו הרפואיות.

ב.מצבן הכלכלי הקשה של התובעות החמיר מאז נרצח המנוח.

ג.מאחר ומטרתו של חוק הביטוח הלאומי לספק רשת ביטחון סוציאלי ולדאוג לחלש, ליתום ולאלמנה וכן להבטיח אמצעי קיום למבוטחים, לתלויים בהם ולשאיריהם, הרי ומכאן שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שתשלום גמלת תלויים, במקרה שלפנינו, כשהמנוח נרצח, עת הגיע לקבל קצבת נכותו, מחוייבת המציאות, כדי לקיים ת תכלית החוק.

ד.אין בעובדה שהמקרה שארע למנוח, לא הוגדר בחוק הביטוח הלאומי ומשום כך מהווה לאקונה, כדי לסתור את הטענה שיש לקיים את תכלית החוק, על ידי פרשנות תכליתית שלו, באופן שייקבע כי יש לאשר את התביעה שלפנינו.

ה.המנוח, הציל, במותו, מספר רב של נפגעים פוטנציאלים אשר יכלו להיפגע במהלך השוד, כאשר העובדה שהמנוח היה איש רחב גוף ומוגבל פיזית, היא שאיפשרה לו לספוג את שני הכדורים שירה השודד ואשר היו יכולים לפגוע או להרוג אחרים.