ב"ל 11971-07-13.02 דצמבר 2014

1.תביעת התובע להכיר בבעיית הטחורים ממנה הוא סובל כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995, נדחתה ע"י הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 12.6.13.

ההנמקה לדחיה היתה, כי מבחינה רפואית לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין תנאי עבודתו, וכי מחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור לתנאי העבודה.

2.כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.

בכתב התביעה טוען התובע, כי הוא עובד משנת 2002 בנמל חיפה, כמפעיל ציוד מכני וכמנופאי, וזאת על כלי עבודה רוטטים.

התובע תאר בכתב התביעה את עבודתו על עגורן השער, וכן את עבודתו על מלגזות וגוררים, ולטענתו, מעבר לכך שהינו עובד על כלי עבודה רוטטים הוא גם עובד בלחץ ונאלץ להתאפק במהלך משמרת ולא לצאת לשרותים, זאת על מנת שלא לפגוע בעבודה.

התובע טוען, כי רק לעתים רחוקות הוא עוזב באמצע העבודה על מנת ללכת לשרותים, ובשל התאפקותו זו, הוא סבל מעצירות.

3.הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה וטען, כי בעיית הטחורים ממנה סובל התובע איננה בגדר מחלת מקצוע ואינה בגדר פגיעה בדרך של מיקרוטראומה.

4.ואלה העובדות הצריכות לענייננו:

א.התובע יליד 1979 ;

ב.התובע עובד בנמל חיפה משנת 2002 במחלקת טרנספורט;

עבודת התובע מתבצעת במשמרות;

משמרת בוקר הינה משעה 06:00 ועד השעה 14:30;

משמרת ערב הינה משעה 14:30 ועד השעה 22:00;

משמרת לילה הינה מהשעה 22:00 ועד השעה 05:00 בבוקר;