ר.ח.נ' המוסד לבטוח לאומי

1.הוגש ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים (בניידות) מיום 11/07/16. 

להלן יפורט הרקע העובדתי:

א.המערערת סובלת מדלקת פרקים כרונית במשך שנים רבות.

ב.למערערת נקבעו 100% נכות ואובדן כושר עבודה מלא.

ג.המערערת הגישה בקשה לבדיקת מוגבלות בניידות, בשנת 1990. הוועדה קבעה מגבלות בשיעור 80% של "קשיון מוחלט של מפרק הירך".

ד.המערערת נבדקה שוב בשנת 1996 וגם שם נקבע 80% בשל קשיון מוחלט של מפרק הירך.

ה.המערערת נבדקה פעם נוספת ביום 31/12/14 ושם נקבעו 80% נכות בגין קשיון מוחלט של מפרק הירך ו-20% בשל "השטחת כפות הרגליים ... עם עיוותים אופייניים של מפרק כפות הרגליים".

ו.המל"ל הגיש ערעור על החלטת הוועדה מיום 31/12/14, בטענה שלא קיים קשיון מוחלט של מפרק הירך וכן, כי קיים צפי לשיפור במצבה אם תנותח ברגל.

ז.ועדה רפואית לעררים מיום 19/03/15 הותירה את הנכות בשיעור 20% וקבעה בגין מוגבלות בניידות במפרקי הירך, נכות בשיעור 70% לפי סעיף ו(א)(4) לרשימת הליקויים.

ח.על החלטת הוועדה הוגש ערעור וביום 19/03/15 ניתן פסק דין בהסכמה כדלקמן:

"1.על יסוד הסכמת הצדדים, מוחזר עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים (ניידות) על מנת שתשקול בשנית את התאמת פריט הליקוי למערערת בשים לב לכך סעיף ו-א-4 מתייחס להגבלה בתנועות בברכיים ואינו דורש כוויצה כיפופית".

כמו כן, תשקול הוועדה האם יש מקום לבצע למערערת גם בדיקה נוירולוגית לאור תלונותיה ולאור התיעוד הרפואי אשר תמציא לוועדה.

2.המערערת ובאת כוחה תוזמנה לטעון בפני הוועדה.

3.החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.

4.אין צו להוצאות".