ב"ל 10845-11-14 א' ז' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), על החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, תשס"ז – 1997 (להלן – חוק הפוליו) מיום 3.9.14.

2.הועדה נשוא הערעור התכנסה בעקבות פסק-הדין בבל 32493-07-13 מיום 24.2.14 (להלן – פסק-הדין) בו נקבע כי עניינה של המערערת יושב לדיון נוסף בפני הוועדה "על מנת שתתייחס למסמך מיום 30/10/08 של ד"ר שפירא אלכס וכן למסמך מיום 17/6/13 של המרכז הרפואי אסף הרופא מרפאת פוסט-פוליו, על מנת לבדוק אם המערער חולת פוליו אם לאו." עוד נקבע בפסק-הדין כי "ב"כ המערערת רשאית להגיש לוועדת הערר כל מסמך רפואי רלוונטי שברשותה, ועל הוועדה לקבלו ולהתייחס אליו במפורש".

3. ביום 3.9.14 התכנסה הוועדה שוב מכח הוראות פסק-הדין, וחזרה על קביעתה כי המערערת לא חלתה בפוליו. מכאן הערעור שלפני.

4.לטענת המערערת, היה על הוועדה לדחות את סיכום החלטתה על מנת לאפשר למערערת להציג בפניה מסמכים נוספים כאמור בפסק-הדין, לרבות תוצאות בדיקת EMG ו- MRI, וחוות-דעת עדכנית מטעמה, אלא שהוועדה התעלמה מבקשתה זו של המערערת וסיכמה את החלטתה.

עוד נטען, כי הוועדה לא הסבירה במנומק מדוע יש לדחות את האמור במסמכים הרפואיים שהוצגו לה ואשר מהם עולה כי המערערת לקתה בפוליו.

5.מנגד, טוען המשיב, כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק-הדין, והתייחסה במנומק למסמכים שהוזכרו בפסק-הדין. באשר לבדיקות נוספות, טוען המשיב כי לא היה מקום להמתין לתוצאות בדיקות שכלל לא נזכרו בפסק-הדין, וכי בכל מקרה המערערת כלל לא ביקשה מהוועדה להמתין עד לקבלת התוצאות.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורט להלן.

6.בהליך הביקורת השיפוטית בוחן בית הדין לעבודה האם הועדה הרפואית לעררים "טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה" (דב"ע לג/40-0 דוזלר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 407, בעמ' 410).

משניתן פסק-דין בעניינו של המערער, ואשר מכוחו התכנסה הועדה, על בית הדין לבחון אם פעלה הועדה בהתאם להוראות פסק-הדין (דב"ע (ארצי) נה/01-29 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160).