ב"ל 1006-05-13 מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי

האם אירעה לתובע תאונת עבודה ביום 28/2/12, וככל שכן- האם יש קשר סיבתי בין האירוע הנ"ל לבין התפתחות נגע עורי מעל קרסולו השמאלי?

בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

ואלה העובדות הצריכות לענין

1. התובע יליד 1948 בעל עסק עצמאי בתחום הבידוד.

2. ביום 4.2.13 התובע פנה למל"ל בתביעה לתשלום דמי פגיעה ולהכרה בתאונת עבודה. בטופס התביעה ציין התובע כי אירעה לו תאונת עבודה ביום 28/8/12 בשעה 8:00 בבוקר וכי הפסיק לעבוד בסמוך לאחר התאונה.

3. ביום 7/4/13 התובע זומן על מנת למסור הודעה במל"ל בחקירתו מסר כי התאונה אירעה למעשה בסוף חודש פברואר 2012 כאשר עסק בריתוך ונכווה גיץ. לדבריו הוא טיפל בכוויה בעצמו ללא צורך בטיפול רפואי אלא שלאחר כחודש התפתח במקום גידול שהחל להפריש נוזלים עד שבסביבות חודש מאי הוא פנה לקבלת טיפול רפואי ובאוגוסט עבר ניתוח להסרת הנגע.

4. ביום 7/4/13 נמסרה לתובע הודעה כי תביעתו נדחתה מן הטעם שלא הוכח קרות אירוע תאונתי.

    

   טענות התובע

5. התובע טוען כי נפלה טעות במועד האירוע שצויין בטופס התביעה, לטענתו, ביום 28/2/12 בעת שעסק בביצוע פעולת ריתוך באתר בבנין בס"ר בבני ברק, הוא נפגע בקרסולו מגיץ רותח שפגע בגרב שלבש. לטענתו, הוא לא יחס חשיבות לעניין, שכן חשב שהכוויה תחלוף. לטענתו בחלוף מספר חודשים החל להתפתח במקום נגע אשר נחשד בטעות כקרציומה והצריך ניתוח הסרה.

6. מטעם התובע העיד התובע בעצמו, וכן עובד של התובע, מר ולרי אייפה אשר על פי הנטען היה באתר בו עבד התובע ביום התאונה, ולבקשת התובע הביא לו מהרכב תיק עזרה ראשונה.