בש"פ 5285/15 מ"י נ' פלוני

1. ערר על שלוש החלטות של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתנו בגדרי מ"ת 11933-12-14: החלטה עיקרית (כבוד סגן הנשיא השופט מ' דרורי) מיום 24.7.2015 בדבר מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני; ושתי החלטות אופרטיביות, הנוגעות ליישום ההחלטה העיקרית (כבוד השופט מ' סובל) מן הימים 28.7.2015 ו-29.7.2015 (להלן: ההחלטות).

הרקע לערר

2. ביום 7.12.2014 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד המשיב, יליד 1985, המייחס לו ביצוע עשרות רבות של עבירות מין במסגרת ארבעה אישומים שונים כלדלהלן: על פי האישום הראשון, בתקופה שמשלהי שנת 2012 ועד לשלהי שנת 2013, נהג המשיב במשך מספר חודשים להסיע את ר' (להלן: מתלוננת 1) שהייתה בת כ-12 שנים, למקום מבודד או למשרדי העמותה שבה עבד ושבה התנדבה מתלוננת 1, ולבצע בה מעשים מגונים ומעשי סדום בניגוד לרצונה. על פי האישום השני, מיוחסים למשיב ריבוי עבירות מעשה סדום ומעשה מגונה, אותן ביצע במתלוננת 1 בראשית 2014, טרם שמלאו לה 15 שנים. בשני האישומים מפורטת מסכת מקרים שבה הורה המשיב למתלוננת 1 לבצע בו מין אוראלי, נגע באיבר מינה, ניסה להחדיר אצבעות לאיבר מינה ועוד – 140 עבירות בסך הכל. האישום השלישי עניינו במעשים מגונים שביצע המשיב במהלך שנת 2011 ב-ר'ח', ילידת 1995 (להלן: מתלוננת 2), אף היא מתנדבת בעמותה שבה עבד המשיב באותה עת. על פי הנטען, המשיב גרם בערמה למתלוננת 2 להיכנס לרכבו, נסע עימה למגרש צדדי שם נגע בחזה, בפניה וברגליה חרף התנגדותה, וחדל ממעשיו רק כאשר עובר-אורח עבר בקרבת מקום. כאשר ניסתה לצאת מהרכב תפס המשיב את פניה של מתלוננת 2, נישק אותה וליקק את פניה. האישום הרביעי מפרט שורה של עבירות שאותן ביצע המשיב במתלוננת א', ילידת 1999 (להלן: מתלוננת 3). במפגשם הראשון, נישק אותה המשיב, נגע בחזה מתחת לחולצתה, וניסה לכפות עליה לבצע בו מין אוראלי, אך היא סירבה. למחרת היום הסיע המשיב את מתלוננת 3 ברכבו, הביאה למקום מבודד ושם נישק אותה, הפשיטה, נגע בחזה ובאיבר מינה, פיסק רגליה בכוח וניסה להחדיר אצבעותיו לאיבר מינה – והכל בניגוד לרצונה. בשלב מסוים הוציא המשיב את איבר מינו, והניח את ידה של מתלוננת 3 על איבר מינה שלא בהסכמתה עד שהגיע לפורקן מיני.

           בגין המעשים מושא אישומים 1 ו-2 – המשיב הואשם ב-70 עבירות של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); וכן ב-70 עבירות של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 345(ב)(1). בגין המתואר באישום השלישי הואשם המשיב בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין. בגין המתואר באישום הרביעי, הואשם המשיב במעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין; ניסיון לבעילה אסורה בהסכמה לפי סעיף 346(א)(1) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; וכן ניסיון למעשה סדום לפי סעיף 347(א)(1) לחוק העונשין.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, העוררת הגישה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 9.12.2014 קבע בית משפט קמא כי קיימת חולשה מסוימת בראיות והורה על הכנת תסקיר מעצר. כעולה מתסקיר שירות המבחן, המשיב בעל משיכה לקטינות ורצון לספק את צרכיו המיניים באמצעותן; הוא פועל באופן מניפולטיבי ובעל עיוותי חשיבה בתחום המיני, המשמשים לדידו אמצעים להצדקת התנהגותו והוא נעדר כל אמפתיה כלפי קורבנותיו. עוד קבע שירות המבחן כי מהמשיב נשקפת רמת סיכון גבוהה להישנות עבירות מין בעתיד. חרף האמור, לאחר שבחן מפקחים מוצעים, המליץ שירות המבחן על שחרור המשיב למעצר בית בביתו של אחד מאנשי הקהילה בבני ברק, בתנאי שלא ייכנסו לבית קטינים וקטינות ובפיקוח מפקחים שונים. בנוסף המליץ שירות המבחן על יציאה לתפילות פעמיים ביום, וכן על פיקוח אלקטרוני ופיקוח מעצר למשך 6 חודשים.

           ביום 25.12.2014 הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' וינוגרד) על שחרור המשיב לחלופת המעצר שהוצעה בתסקיר בפיקוח מפקחים ובערבויות כספיות. בהחלטה הורה עוד בית משפט קמא על כך שלתנאי השחרור יתווסף גם איזוק אלקטרוני כהרתעה נוספת פן יפר המשיב את תנאי שחרורו. העוררת קבלה על ההחלטה האמורה במסגרת בש"פ 8910/14, וביום 1.1.2015 בית משפט זה קיבל את הערר והורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו (השופט נ' הנדל). ביום 3.3.2015 המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו עד תום הליכים, על יסוד חומרי חקירה נוספים שהגיעו לטענת ההגנה לידיה. ביום 4.3.2015 בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' וינוגרד) דחה את בקשת המשיב לעיון חוזר, ועל החלטה זו הגיש המשיב ערר לבית משפט זה במסגרת בש"פ 2252/15. ביום 8.4.2015 דחה בית משפט זה (השופט מ' מזוז) את ערר המשיב.

           ביני לביני, במהלך חודש מרץ 2015 החלה שמיעת הראיות בתיק העיקרי. עד כה העידו, בין היתר, מתלוננת 1 ומתלוננת 3. מתלוננת 2 טרם העידה וכעת שמיעת הראיות בתיק קבועה להמשך ביום 18.10.2015 – לסיום פרשת התביעה; וביום 25.10.2015 – לשמיעת פרשת ההגנה.

4. ביום 22.7.2015 שב המשיב והגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה להורות על מעצרו עד תום ההליכים. בקשה זו נסמכה על "כרסום ראייתי" לשיטתו של המשיב בחומר הראיות בתיק, כמו גם על חלוף הזמן. בתמצית ייאמר, כי המשיב טען, בין היתר, כי אין עוד חשש לפגיעה במתלוננת 1 מצידו וכי יש לשקול להורות על מעצרו בתנאי פיקוח אלקטרוני בעקבות השינוי החקיקתי בעניין זה מן העת האחרונה, שלפיו "מעצר בפיקוח אלקטרוני" כמוהו כמעצר לכל דבר ועניין. ביום 24.7.2015 התקיים דיון בבקשה, ובסיומו הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מ' דרורי) כי יש "לשחרר" את המשיב למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני הואיל והוא שוהה במעצר במתקן כליאה מאז דצמבר 2014, ואילו שמיעת המתלוננת 3 קבועה עתה רק לחודש אוקטובר 2015. משכך, נקבע כי אין להותיר את המשיב במעצר כמעין "מקדמה על חשבון העונש". ההחלטה "לשחרר" את המשיב למעצר באיזוק אלקטרוני ובתנאי מעצר בית נסמכה עוד על כך שמתלוננת 1 מסרה בעדותה כי אינה חוששת מן המשיב; וכן על כך שמקום המעצר המוצע, בבני ברק, רחוק ממקום מגורי המתלוננות וממקום ביצוע העבירות (המדובר באותה חלופה שהוצעה בתסקיר המעצר על ידי שירות המבחן). בית משפט קמא ציין כי אמנם ההחלטה שניתנה בזמנו לשחרר את המשיב לחלופה זו בוטלה בערר על ידי בית המשפט העליון (השופט נ' הנדל), אולם חלופה זו עודנה חלופה ראויה. סופו של דבר, בית המשפט הורה לבדוק היתכנות התקנת איזוק אלקטרוני בכתובת המוצעת וליתן דיווח על כך לבית המשפט עד ליום 28.7.2015; וכן הורה כי לישיבה הבאה, שתתקיים לפני שופט אחר בשל היציאה לפגרה, יתייצבו המפקחים המוצעים לשם בחינתם על ידי העוררת.

5. ביום 28.7.2015 התקיים דיון-המשך בבית המשפט המחוזי. במהלך הדיון התייצבו המפקחים המוצעים ונחקרו על ידי העוררת. בתום הדיון הבהיר בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מ'סובל) כי הדיון נועד אך ורק ליישום החלטתו של סגן הנשיא מ' דרורי מיום 24.7.2015, וכי בשלב זה טרם ברור אם הוסדר האיזוק האלקטרוני. עם זאת, בית המשפט ציין כי המפקחים המוצעים הם ערבים רציניים המבינים היטב את משימת הפיקוח שנטלו על עצמם, ואישר אותם כמפקחים על המשיב. כן נקבע כי החלטה בעניין האיזוק האלקטרוני תינתן בהחלטה נפרדת ללא זימון הצדדים לדיון נוסף, וזאת מאחר שטרם נתקבל דו"ח הפיקוח האלקטרוני. לבסוף, בית המשפט אישר עיכוב ביצוע בן 48 שעות, לבקשת העוררת, החל ממתן ההחלטה בדבר מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני, ככל שכך יוחלט. ביום 29.7.2015, לאחר קבלת דיווח ממנהלת היחידה לפיקוח אלקטרוני שלפיו קיימת היתכנות לפיקוח כאמור, הורה בית משפט קמא (כבוד השופט מ' סובל) כי המשיב יימצא במעצר בפיקוח אלקטרוני בבית משפחת מוסקוביץ' בבני ברק; במקום הפיקוח ישהה עימו ברציפות אחד המפקחים שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.12.2014; המפקחים ימסרו את כל הביטחונות והערבויות המפורטות בהחלטה האמורה; תיאסר הכנסת קטינים ושהותם במקום הפיקוח לכל אורך תקופת שהותו של המשיב במקום; וכן ניתן צו איסור יציאה מן הארץ נגד המשיב. בית המשפט עיכב את ביצוע ההחלטה עד ליום 31.7.2015 (בטעות נרשם 31.8.2015) בשעה 13:30, לבקשת העוררת.