אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 3716-15 זיתון ואח' נ' מדינת ישראל

בש"פ 3716-15 זיתון ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 03/06/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
3716-15
03/06/2015
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
העוררים:
1. רמזי זיתון
2. נעים אל עיסאוי

עו"ד אורי בן נתן
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד נורית הרצמן
החלטה

 

 

          לפנַי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ד' שריזלי) במ"ת 57612-12-14 מיום 13.5.2015, במסגרתה הוחלט לדחות את בקשתם של רמזי זיתון ונעים אל עיסאווי (להלן: העוררים) לעיון חוזר בהחלטה על מעצרם עד תום ההליכים.

 

כתב האישום

 

  1. כתב האישום שהוגש ביום 26.8.2013 מופנה כנגד שישה נאשמים, שביניהם גם העוררים. האישום הראשון מופנה אך ורק כלפי הנאשם 1, ויטלי פנפילוב, ומייחס לו עבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על פי אישום זה, פנפילוב סיפר לחברו ריצ'רד זמייב, חייל המשרת בגדוד חי"ר בצה"ל, כי הוא עוסק בסחר באמל"ח. פנפילוב ביקש מזמייב לספק לו תחמושת צבאית, וכך עשה. כתוצאה, ביום 14.12.2014 החזיק פנפילוב בביתו תחמושת כדלקמן: רימון נפץ M430; 14 מחסנית טעונות ב-29 כדורי 5.56 מ"מ כל אחת; שתי קופסאות המכילות 30 כדורי 5.56 מ"מ כל אחת; שתי מחסניות ריקות; וכדור 5.56 מ"מ בודד.

 

  1. על פי האישום השני, ביום 9.12.2014 נסע זמייב ברכב יחד עם סוכן צבאי המכונה 066. בשלב מסוים עלה לרכב סוכן צבאי המכונה 045 כשברשותו רובה מסוג מיקרו תבור. כעבור מספר דקות, יצא הסוכן 045 מהרכב והשאיר בו את הרובה. או אז סיכמו ביניהם הסוכן 066 וזמייב כי ימכרו את הרובה ויחלקו ביניהם את התמורה.בעקבות זאת, פנפילוב ושני נאשמים נוספים קשרו קשר על מנת לקבל לידיהם את הנשק, שנותר בינתיים ברשותו של הסוכן 066. במסגרת הקשר ולשם קידומו, פנו פנפילוב ונאשם נוסף לעוררים ולאדם נוסף שזהותו אינה ידועה, וסיכמו איתם כי האחרונים ירכשו את הנשק בתמורה לסכום של 54,000 ש"ח. ביום 13.12.2014 בשעות הערב, נסעו זמייב ושני הנאשמים הנוספים לסינמה סיטי בגלילות במטרה לקבל את הנשק מידי סוכן 066. בשעה 21:30 נפגשו הצדדים, כאשר יחד עם סוכן 066 נכח גם מפעיל סוכנים המכונה 076. הסוכנים סירבו להעביר את הנשק לזמייב ללא תשלום, ומשכך הסכימו הצדדים כי ידברו ביום שלמחרת. ביום למחרת נפגש פנפילוב עם הסוכנים 066 ו-076 בבית העלמין בחולון. הנאשם 2, רותם הורביץ, הסיע את פניפלוב לבית העלמין ברכב מסוג רנו, ולאחר מכן המשיך בנסיעה דרומה. לאחר שיחה ארוכה קיבל פנפילוב לידיו את הרובה, בתמורה לכך שישלם לסוכנים מחצית מהתמורה שתתקבל עבור הנשק לאחר השלמת העסקה. באותה העת, המשיך הורביץ בנסיעה לכיוון כביש 4313 ונפגש עם העוררים, אשר הגיעו ברכב מסוג טויוטה, ועם האדם הנוסף שזהותו אינה ידוע, אשר הגיע למקום בג'יפ מסוג מיצובישי פג'רו. לאחר שנפגשו, המשיכו שלוש המכוניות בנסיעה זו אחר זו לכיוון מקום המפגש בבאר יעקב. במקביל, נסע פנפילוב במונית – כשהרובה כבר ברשותו – לכיוון מקום המפגש. כשהגיע, העביר את הנשק לאדם הנוסף, שישב בתוך הרכב מסוג פג'רו, וקיבל תמורתו 54,000 ש"ח. לאחר השלמת העסקה, עזבו העוררים את המקום ברכב הטויוטה, בעוד שפנפילוב והורביץ עזבו את המקום באמצעות רכב הרנו שבאמצעותו הגיע הורביץ למקום המפגש. עם עזיבתם, נעצרו פנפילוב והורביץ על ידי שוטרי הימ"ר. האדם הנוסף נמלט באמצעות הג'יפ יחד עם הרובה, אשר אותר כעבור מספר ימים בפרדס שניר שבלוד. בגין המעשים הללו, הואשמו העוררים בעבירה של רכישת נשק לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין.

 

סקירת ההליכים הקודמים

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרם של ששת הנאשמים עד תום ההליכים. ביום 19.1.2015 הגיע בית המשפט המחוזי (השופט ד"ר ע' מודריק) לכלל מסקנה כי קיימות ראיות נסיבתיות מחשידות מאוד כלפי העוררים, ובעיקר כלפי העורר 1. בכללן של ראיות אלה מנה בית המשפט את הראיות שסופקו על ידי עוקבים שזיהו את רכב הטויוטה שבו נסעו העוררים כשהוא מגיע אל מקום המפגש. כמו כן, ישנן שיחות שנקלטו בהאזנת סתר בין העורר 1 כשהוא נמצא בדרכו למקום מפגש, לבין הורביץ, אשר עסק באותם הרגעים בהכוונת נוסעי הטויוטה לנקודת המפגש. בית המשפט קבע כי לכך יש להוסיף את העובדה שבתחילת הדרך בחרו העוררים בזכות השתיקה, ורק לאחר שהחליפו את עורך הדין המייצג אותם החליטו למסור גרסה שאינה קושרת אותם להתרחשות אך הינה מופרכת על פניה. לפיכך, ולמרות שאין הוכחה לזיקה כלשהי של העוררים לסכום שהועבר על ידי האדם הנוסף, נקבע כי מערך הראיות מצביע על זיקה מסוימת של העוררים לעסקה, אם כי טיבה של זיקה זו אינו ברור. על כן הורה בית המשפט לסנגוריה להציג לפניו אפשרות חלופת מעצר ראויה, וזאת מבלי להידרש לחוות דעת מטעם שירות המבחן. ביום 22.1.2015, לאחר דיון בתנאים שהוצעו על ידי הסנגוריה, החליט בית המשפט לשחרר את העוררים למעצר בית מלא בג'לג'וליה, בפיקוח לסירוגין של ששה מפקחים. בנוסף, כל אחד מששת המפקחים נדרש לחתום על ערבות צד ג' בסך של 50,000 ₪ כל אחד. העוררים נדרשו גם להפקדת ערבות עצמית בסך של 50,000 ש"ח ולהפקדת מזומן בסך של 30,000 ש"ח כל אחד. על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית משפט זה. בהחלטתו מיום 23.1.2015 קיבל בית המשפט (השופט מ' מזוז) את הערר, וזאת לאחר שעיין בחומר הראיות והתרשם שראיות התביעה, בדגש על האזנות הסתר ודיווחי העוקבים, יחד עם גרסתם הכבושה של העוררים, עומדות ברף הנדרש בשלב של ראיות לכאורה. כמו כן נקבע כי נוכח עברם הפלילי המכביד של העוררים, אשר כולל עבירות של סחר בסמים, עבירות רכוש ואלימות ואף עבירות של השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט, לא ניתן לומר כי בחלופת המעצר שקבע בית המשפט יש כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעוררים לביטחון הציבור.

 

  1. לאחר שהתקבל הערר מטעם המשיבה, הגישו העוררים בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצור אותם עד תום ההליכים. לטענתם, מחוות דעת של מומחית לזיהוי קולות, הגב' סימה שגב – מי שהייתה במשך שנים רבות מנהלת המעבדה לזיהוי קול במחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל – עולה כי לא ניתן לזהות את העורר 1 כדובר בשיחות שהוקלטו על ידי המשטרה. המשיבה התנגדה לבקשה בטענה כי זיהוי קולו של העורר 1 על ידי המשקלט המשטרתי ולדימיר דבוגובסקי הינו ראיה אחת בלבד מתוך שורה של ראיות אשר קושרות את העוררים לעסקה. בית המשפט המחוזי (השופטת ד' שריזלי) קיבל את עמדת המשיבה ודחה את הערר. נקבע כי התביעה סיפקה ראיות לכאורה הכוללות עדויות של עוקבים וסוכנים בדבר עצם נוכחותם של העוררים במקום המפגש. לפיכך קבע בית המשפט כי אין בחוות הדעת של הגב' שגב כדי לחולל "שינוי דרמטי" בתשתית הלכאורית בתיק.

 

           מכאן הערר שלפנַי.

 

טענות הצדדים בערר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ