אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 360/17 מדינת ישראל נ' שגיב טיירי ואח'

בש"פ 360/17 מדינת ישראל נ' שגיב טיירי ואח'

תאריך פרסום : 02/02/2017 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
360-17
01/02/2017
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד סיגל בלום
המשיבים:
1. שגיב טיירי
2. דוד כהן-לסרי
3. עדן (גבריאל) אנקונינה

עו"ד תמיר סננס
עו"ד בן ציון קבלר
עו"ד אייל אוחיון
החלטה

 

           לפנַי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן:חוק המעצרים), החל מיום 20.1.2017, או עד למתן פסק דין בעניינם בת"פ 39990-04-16 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.

רקע

  1. הרקע העובדתי כפי שפורט בכתב האישום, הובא בהרחבה בהחלטתו של בית משפט זה (מפי השופטת ד' ברק-ארז) בעניינם של המשיבים, מיום 18.8.2016, ועל כן אפרטו בתמצית בלבד. ביום 20.4.2016 הוגש כתב אישום נגד המשיבים ונאשמים נוספים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. כתב האישום מנה שבעה אישומים, אשר נסובו בעיקרם על עבירות אלימות וסחיטה באיומים אשר בוצעו, לכאורה, על ידי המשיבים, בעת שהייתם בבית המלון "ווסט תל אביב" (להלן: המלון). על פי כתב האישום, החל משנת 2011 או בסמוך לכך, התגורר שגיב טיירי (להלן: המשיב 1) בצוותא עם אחיו, בדירות פרטיות במלון, אותן שכרו לטווח ארוך. החל מהמחצית השנייה של שנת 2015, צירף אליו המשיב 1 את יתר הנאשמים, ובתוכם את דוד כהן-לסרי (להלן:המשיב 2) ואת עדן אנקונינה (להלן: המשיב 3), על מנת שישהו עימו במלון, ודרש לשכור עבורם ועבור מקורבים נוספים חדרים במלון במחירים מופחתים משמעותית ביחס למקובל, וכן דרש שירותים שונים במחירים מופחתים משמעותית מהמקובל במלון. בהמשך לכך, השתלטו המשיבים על מתחם המלון ומתקניו, ונהגו בו כמנהג בעלים, תוך נקיטת אמצעי אלימות, הפחדה ואיומים כלפי אורחי המלון, מנהליו ועובדיו. יצוין, כי במהלך התקופה הרלבנטית, ועובר להגשת תלונות במשטרה, הכניסה המשטרה שני סוכנים סמויים למלון, ועבודתם שימשה בסיס לכתב האישום.

 

  1. בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. לאחר מספר דיונים, דחה בית המשפט המחוזי ביום 24.7.2016 את בקשת המדינה, והורה על שחרור המשיבים לחלופת מעצר. בהחלטתו, קבע בית המשפט ראשית, כי אין בחומר הראיות כדי להצביע על קיומה של "תכנית סחיטה", וכי האירועים המפורטים בכתב האישום הם אירועים נפרדים, אשר קיים קושי לראותם כמקשה אחת.שנית, נקבע כי גם אם היה ניתן לראות במעשים אלו כחלק מתכנית סחיטה מגובשת, הרי שעדיין אין בהם כדי להצביע על מסוכנות המחייבת מעצר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט ציין כי קיימות מספר עדויות "לא מפלילות" כלשונו, המעידות דווקא על התנהגותם החיובית של המשיבים, ויש בהן כדי להפחית ממידת המסוכנות הנשקפת מהם. כך גם נקבע כי עובדת היותם של המשיבים 1 ו-2 בעלי עבר פלילי אמנם רלבנטית, אך היא אינה מטה את הכף לטובת מעצר מלא. שלישית, בית המשפט עמד על קשיים ראייתיים המתעוררים ביחס לחלק מהעובדות המיוחסות למשיבים בכתב האישום, וקבע כי לא קיימות ראיות לכאורה ברמה הנדרשת. רביעית, נקבע כי קיימים תנאי ערובה הולמים המאפשרים את שחרורם של המשיבים ממעצר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט ציין כי אף שייתכן שחלק מהמשיבים מנהלים אורח חיים עברייני, יש לבחון את הצורך במעצרם בהתאם לעובדות המתוארות בתיק זה בלבד. אשר על כן, נקבע כי המשיבים 1 ו-2 ישוחררו למעצר בית מלא, ובחלוף שלושה חודשים, ובהיעדר הפרות, ניתן יהיה לעיין מחדש בתנאי מעצר הבית. בנוסף, נקבעו הגבלות שונות לרבות ערבויות וצו עיכוב יציאה מהארץ. באשר למשיב 3; בית המשפט הורה על שחרורו בכפוף למגבלות, לרבות ערבויות שונות וצו עיכוב יציאה מהארץ.

 

  1. על החלטתו של בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת ערר, וביום 18.8.2016 לאחר בחינת כלל חומר הראיות, קבע בית משפט זה (מפי השופטת ד' ברק-ארז) את הקביעות הבאות: ביחס לאישום הראשון שבכתב האישום, אין כל קושי לראות באירועים המפורטים בו "כחלקים של אותו שלם", ודווקא בחינתם כאירועים אקראיים היא שלוקה במלאכותיות. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה באישום זה, ואין בהימצאותן של ראיות להתנהגות "תמימה, ואף נחמדה" מצד המשיבים כדי להוביל בהכרח למסקנה אחרת. באשר לאישומים 7-2 שבכתב האישום; בית המשפט קבע כי ביחס לאישומים 6,3,2 ו-7 לא הונחה תשתית ראייתית לכאורית מספקת, ואילו לגבי אישומים 4 ו-5 קיימת תשתית שכזו. ואולם, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה בתיק כולו. באשר לעילות המעצר; בית המשפט קבע כי ההחלטה באשר לשחרורם של המשיבים ממעצר חייבת להיות מבוססת על תסקיר מעצר בעניינם, דווקא בשל התנהגותם "פורצת הגבולות" המתוארת בכתב האישום. אשר על כן, הורה בית משפט זה על עריכת תסקירי מעצר בעניינם של המשיבים, אשר יבחנו את אפשרות שחרורם לחלופת מעצר.

 

  1. בהחלטתו מיום 29.9.2016 עמד בית המשפט המחוזי תחילה על תסקירי המעצר שנערכו בעניינם של המשיבים: בתסקיר המעצר שנערך בעניינו של המשיב 1, צוין כי מעורבותו הפלילית החלה בגיל 19, ולאורך השנים הוא ניהל אורח חיים עברייני והורשע בשורה ארוכה של עבירות, בעיקר בתחום עבריינות רכוש ואלימות, אשר בגינן גם ריצה מספר עונשי מאסר. שירות המבחן העריך כי נשקפת מהמשיב 1 רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה מצדו, וכי נוכח דפוסי התנהגותו, לא ניתן לשלול התנהלות עוברת חוק גם בהקשרים אחרים מהעבירות המיוחסות לו בתיק דנן. באשר לחלופת המעצר; שירות המבחן התרשם כי המפקחים המוצעים – אשתו של המשיב 1, הורי אשתו, אימו של המשיב 1 ואחותה – על אף היותם אנשים רציניים המבינים את משמעות תפקיד הפיקוח, הם נעדרים השפעה ממשית על בחירותיו, וזאת נוכח מאפייניו, עמדותיו ודפוסיו השוליים של המשיב 1. בשל האמור, התקשה שירות המבחן לתמוך בשחרורו לחלופת המעצר המוצעת. בתסקיר המעצר בעניינו של המשיב 2, צוין כי קיימות בעברו הפלילי שתי הרשעות, האחת מבית המשפט לנוער והשנייה מבית משפט השלום, וכן תלויים ועומדים נגדו תיקים נוספים. שירות המבחן העריך כי נוכח עברו הפלילי ואופי העבירות בגינן הורשע, נשקפת מהמשיב 2 רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה מצדו, אשר תוצאותיה צפויות להיות בדרגת חומרה גבוהה. כמו כן, צוין כי לא ניתן לשלול סיכון בעניינו להתנהלות עוברת חוק גם בהקשרים אחרים. באשר לחלופת המעצר; שירות המבחן התרשם כי המפקחים המוצעים –  הוריו וסביו של המשיב 2 – יתקשו בביצוע התפקיד, וזאת על אף רצונם וניסיונם בעבר כמפקחים עליו. שירות המבחן התרשם כי הם אינם ערים מספיק להתדרדרות במצבו של המשיב 2, ואין ביכולתם להציב לו גבולות. על כן, שירות המבחן לא בא בהמלצה על שחרורו של המשיב 2 ממעצר. בתסקיר המעצר שנערך בעניינו של המשיב 3, ובתסקיר משלים לו, צוין כי הלה בעל רקע מתפקד ונעדר עבר פלילי, אולם נוכח עמדותיו המשקפות התנהלות שולית ודפוסי התנהגות עברייניים, קיים סיכון גבוה להמשך התנהלות אלימה מצידו, שחומרתה צפויה להיות גבוהה גם כן. באשר לחלופת המעצר; שירות המבחן קבע כי המפקחים המוצעים – הוריו של המשיב 3, אחותו וחבר קרוב של המשפחה – אמנם מבינים "טכנית" את תפקיד הפיקוח, אך לא נראה כי הם ערים למצבי הסיכון שייתכן ויתעוררו במסגרת שהותו במעצר בית, ומידת יכולתם להציב גבולות היא מוגבלת.

 

  1. לאחר בחינת תסקירי המעצר, ובניגוד להמלצותיו של שירות המבחן, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של המשיבים בפיקוח אלקטרוני, בכפוף לתנאים מגבילים. בית המשפט קבע כי אף שלא ניתן להקל ראש במעשיהם של המשיבים, הם אינם מצויים בחלקו העליון של מדרג תיקי הסחיטה, ובנוסף לכך, יש לתת את הדעת למסקנתו של בית משפט זה בהחלטתו מיום 18.8.2016, לפיה לא ניתן לקבוע בוודאות כי קיים סיכוי סביר להרשעת המשיבים בעבירות המיוחסות להם בחלק מהאישומים. בית המשפט המשיך ובחן את חלקו של כל אחד מהמשיבים באישומים השונים, ולבסוף קבע כי המעשים המיוחסים להם אינם מקימים עילת מעצר בעצמה כה משמעותית המצדיקה מעצר מאחורי סורג ובריח. לשיטתו, מדובר, בסופו של דבר, בפעולות שנועדו "לסחוט הטבות שונות מהמלון", וניתן לאיין את המסוכנות העולה מהם באמצעות חלופות שונות, לרבות הרחקה מהמלון ומצוות עובדיו. לבסוף, בית המשפט קבע כי שירות המבחן "לא פסל באופן קטגורי את רוב המפקחים", ואף מצא כי חלקם הם מפקחים נורמטיביים וראויים. נוכח כל האמור, קבע בית המשפט כי יש לשחרר את המשיבים למעצר בפיקוח אלקטרוני, באופן הבא: המשיבים 1 ו-2 ישוחררו למעצר בית בפיקוח אלקטרוני תחת פיקוחו של אחד מהמפקחים אשר פורטו בתסקירי המעצר שנערכו בעניינם, ובכפוף לתנאים מגבילים; המשיב 3 ישוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני לתקופה בת ארבעה חודשים, ובהעדר הפרות מהותיות, יבוטל רכיב הפיקוח האלקטרוני. המעצר בפיקוח אלקטרוני יהיה בפיקוח אחד המפקחים אשר פורטו בתסקיר המעצר, ובכפוף לתנאים מגבילים. 

 

  1. על החלטתו של בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת ערר נוסף, וביום 30.9.2016 קיבל בית משפט זה (מפי השופט ס' ג'ובראן) את הערר. בית המשפט קבע כי כבר בהחלטתו מיום 18.8.2016 עמד בית המשפט על חומרת המעשים המיוחסים למשיבים, ועל קיומה של תשתית ראייתית המבססת סיכוי סביר להרשעתם. בנוסף, בית המשפט מצא כי תסקירי המעצר שנערכו בעניינם של המשיבים מצביעים על מסוכנות גבוהה מצידם. נוכח זאת, הורה בית המשפט על הותרת המשיבים 1 ו-2 במעצר מאחורי סורג ובריח. באשר למשיב 3; נקבע כי לאור גילו הצעיר והיעדר עבר פלילי, ככל שיצליח להציג חלופת מעצר ראויה נוספת, תובא זו לעיונו של שירות המבחן, וניתן יהיה לשקול את שחרורו לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני.  

 

  1. ביום 7.11.2016 התקבל תסקיר שירות מבחן נוסף בעניינו של המשיב 3, אשר בחן חלופה נוספת במסגרתה הוצעו שני מפקחים שהם חברי משפחתו של המשיב 3. שירות המבחן התרשם כי היכרותם של המפקחים המוצעים עם המשיב 3 היא היכרות שטחית ורופפת, ועל כן הם ככל הנראה חסרי השפעה עליו. נוכח זאת, וכן לאור רמת המסוכנות עליה עמד בתסקיריו הקודמים, שירות המבחן לא בא בהמלצה על המשך מעצרו של המשיב 3 בחלופה המוצעת. לאחר קבלת תסקיר זה, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 8.11.2016, כי אין מקום לשינוי בתנאי מעצרו של המשיב 3 בשלב זה, וככל שתימצא חלופה אחרת, הוא יוכל לפנות לבית המשפט לשם בחינתה.

 

ההליך העיקרי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ