בש"פ 3540-15 פלוני נ' מדינת ישראל

1. לפניי עתירה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: הפקודה) לגילוי ראיות החוסות תחת תעודת חיסיון שנחתמה על ידי שר הביטחון ביום 24.12.2014, במסגרת תפ"ח 41111-08-14 בבית המשפט המחוזי בנצרת.

הרקע לעתירה

2. ביום 28.8.2014 הוגש נגד העותר כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת, המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין; ועסקה אחרת בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. כעולה מכתב האישום, בסמוך לחודש מרץ 2014 העותר קשר קֶשר עם בן דודו (להלן: אייל) לייבוא סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 4-3 ק"ג לישראל מלבנון, וזאת במסגרת קשר עם סוחר סמים לבנוני הפועל בשירות החיזבאללה (להלן: נימר). העותר קשר קֶשר עם אייל להיות שותף להברחה, תוך שהוא מודע לזהותו של נימר שידוע כמי שהבריח בעבר מטעני חבלה לשטח ישראל. במסגרת הקשר הובטח לעותר ולאייל כי יקבלו 1,000 דולר כל אחד עבור כל ק"ג סם שיוברח. כן עולה מכתב האישום כי העותר ואייל העבירו ארבעה כרטיסי "סים" ישראליים לנימר, והשניים הונחו לפתוח תיבת דואר אלקטרוני לצורך ההתקשרות עימו באופן מוצפן. עוד מצוין כי העותר ואייל ביצעו סיורים רבים בגבול לשם איתור מקום נוח לביצוע ההברחה, והשניים דיווחו לנימר על אודות תנועות כוחות צבא ישראליים ומיקומן של מצלמות באזור שהיה בהם כדי לשבש את ביצוע ההברחה. נאמר כי בסמוך לתחילת חודש יולי 2014, אייל הסכים להעביר יחד עם הסמים, לבקשתו של נימר, חבילה שתוכנה לא היה ידוע לאייל שכונתה "הפיקדון". העותר ואייל עמדו בקשר עם נימר ופעלו לקידום ההברחה; אולם זו לא יצאה אל הפועל מאחר שנדחתה מעת לעת עקב ריכוזי כוחות בשני צידי הגבול, והשניים נעצרו בסופו של דבר ביום 27.7.2014.

           יצוין כי אייל, שותפו של העותר לביצוע העבירות הנטענות, נדון במסגרת כתב אישום נפרד (תפ"ח 41093-08-14) והוא הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העותר עד תום ההליכים (מ"ת 41132-08-14). ביום 8.12.2014 הורה בית משפט על מעצרו של העותר עד לתום ההליכים, בקובעו כי מן התסקיר עולה באופן ברור כי העותר מסוכן לציבור. יצוין כי משפטו של העותר התארך בינתיים מעבר לתשעה חודשים, בין היתר בשל חילופי ייצוג מטעמו; ומעצרו הוארך בתשעים ימים החל מיום 28.5.2015 בהחלטתי שניתנה במסגרת בש"פ 3434/15 פלוני נ' מדינת ישראל (26.5.2015).

4. ביום 24.12.2014 הוציא שר הביטחון תעודה בדבר ראיות חסויות בתיק מתוקף סמכותו מכוח סעיף 44 לפקודה. על פי התעודה, החיסיון חל על ראיות ופרטי מידע שיש בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה כמפורט להלן: מקורות מידע של שירות הביטחון הכללי (להלן: שב"כ); שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נוהלי עבודה ודרכי השגת מידע של השב"כ; אמצעים טכניים של השב"כ להשגת חומר מודיעיני, לרבות החומר שנאסף באמצעים אלה; תפקידים, שמות ומשימות של עובדי השב"כ או כל פרט אחר שיש בו כדי לגלות או לחשוף את זהותם; רשימת החומר והמידע החוסים תחת תעודה זו, לרבות כל פרט מזהה לגביהם או אשר יש בו כדי להעיד על מהותו, היקפו וכמותו של החומר החסוי ולמעט העובדה כי מדובר במידע מודיעיני וחומר חקירה חסוי. המשיבה הודיעה לעותר כי בתיק קיימות שתי תעודות חיסיון – האחת מטעם השר לביטחון פנים והשנייה מטעם שר הביטחון – והעבירה לו פרפראזות הקשורות בתעודת החיסיון של השר לביטחון פנים בלבד. יצוין כי העותר הגיש בינתיים עתירה לפי סעיף 45 לפקודה לגילוי ראיות החוסות תחת התעודה שהוציא השר לביטחון פנים, והדיון בעתירתו זו תלוי ועומד כעת לפני בית המשפט המחוזי.

           העתירה לבית משפט זה, שהוגשה כאמור לפי סעיף 44 לפקודה, מופנית נגד חסיונם של חומרים החוסים תחת התעודה שהוציא שר הביטחון. לטענת העותר, זו הועברה לידיו רק ביום 17.5.2015, ללא פרפראזות כלשהן וללא כל אינדיקציה באשר לחומרים החוסים תחתיה.

טענות הצדדים

5. במסגרת העתירה מבקש העותר כי יימסרו לו (1) מסמכים שבהם תיעדו חוקרי השב"כ בזמן אמת את חקירותיו ואת חקירותיהם של מעורבים נוספים בפרשה; (2) כל ראיה החוסה תחת תעודת החיסיון שיש בה כדי לסייע להגנתו, לרבות זהות מקורות המידע של השב"כ ותוכן המידע; (3) רשימה מלאה של חומר החקירה בתיק ובכלל זה אינדיקציה בדבר קיומם, כמותם ומהותם של מסמכים שלא נמסרו לעיונו.