בש"פ 2780/16מוטי קריספיל ואח' נ' מדינת ישראל

1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' אזולאי) מיום 7.3.2016 במ"ת 35202-12-15 לעצור את העוררים עד לתום ההליכים נגדם.

2. נגד העוררים - אב ובנו - הוגש כתב אישום המייחס להם עבירת רצח וכן עבירה של שיבוש מהלכי משפט - עבירות לפי סעיפים 300(א)(2) יחד עם סעיף 29, וסעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 24.11.2015 סמוך לשעה 17:30, נסע העורר 1 (להלן:מוטי) על טרקטורון ברחוב שבו מתגוררים העוררים. אנדריי נפומיאשצ'י, שכן של העוררים (להלן: אנדריי), התעורר משנתו למשמע רעש הטרקטורון, ירד אל הרחוב וביקש ממוטי להפסיק משום שהרעש עלול להעיר את בתו התינוקת משנתה. בין השניים התפתח ויכוח שלאחריו חזר אנדריי לדירתו. בעקבות הוויכוח החליטו העוררים לנקום באנדריי, ולשם כך הצטייד אביו של מוטי, העורר 2 (להלן: אליהו), בשני להבים של מזמרה באורך כ- 30 ס"מ כל אחד, ואילו מוטי הצטייד בסכין מטבח שאורך להבו הוא כ- 19 ס"מ. העוררים יצאו לרחוב וקראו לעבר אנדריי שהיה בדירתו קריאות מאיימות במטרה לגרום לו לרדת לרחוב. אנדריי ירד לרחוב, מצויד בלום מתכתי, אך לאחר שהבחין בעוררים מצוידים בסכינים, זרק את הלום וצעק לעבר העוררים כי הוא בידיים ריקות וכי אם ברצונם לריב עמו שיזרקו את הסכינים. העוררים רצו לעבר אנדריי, התנפלו עליו ודקרו אותו בחלקי גוף רבים. פציעותיו של אנדריי גרמו לו לאיבוד דם רב, ולבסוף - לאחר ניסיונות החייאה שנערכו על-ידי צוות טיפול נמרץ שהוזעק למקום - נקבע מותו. העוררים, ביודעם כי בגין מעשיהם ייפתח נגדם הליך פלילי, ניסו להעלים ראיות. אליהו העלים את הלהבים שהחזיק ומוטי שטף את סכין המטבח והחליף את בגדיו שהיו מוכתמים בדמו של אנדריי.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה לעצור את העוררים עד לתום ההליכים נגדם. בבקשה נטען כי אף שמוטי מודה שדקר את אנדריי אך טוען להגנה עצמית ואילו אליהו קושר עצמו למקום ולזמן האירוע אך מכחיש כי דקר את אנדריי, יש ראיות לכאורה בעוצמה מספקת להוכחת המיוחס לעוררים, ביניהן עדי ראיה, ראיות פורנזיות, תמונות וחוות דעת מומחה. העוררים טענו כי קיים פער בין הודעותיהם הכתובות של העדים לבין התמלול המלא, בעיקר ביחס לעדה בלה גוטמן, בתו החורגת של אנדריי, שאף מסרה גרסה לאחר שהייתה נוכחת בשחזור שביצעה אִמהּ, אשתו של אנדריי; כי אשתו של אנדריי שמסרה כי ראתה את האירוע דרך חלון ביתה לא יכלה לראותו משום שיש עץ גדול החוסם את שדה הראיה; וכי עד הראיה שרון קורסיה, שניסה להפריד בין הצדדים, מסר תחילה גרסה אחת אך שינה את גרסתו לאחר שצפה בגרסתה של אשתו של אנדריי בטלוויזיה.

4. בהחלטה מיום 15.2.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה נגד העוררים. בית המשפט סקר את הודעותיהם של העדים השונים, מהן עולה כי הן מוטי והן אליהו היו מעורבים באירוע, כי שניהם החזיקו סכינים בידיהם וכי שניהם תקפו את אנדריי. כן עמד בית המשפט על דו"ח נתיחת גופתו של אנדריי ממנו עולה כי מיקום הפציעות בגופו של אנדריי לא עולה בקנה אחד עם טענת ההגנה העצמית של מוטי, ועל חוות דעת המומחה לפיה על הכפכפים שנעל אליהו נמצאו כתמים של חומר החשוד כדם. אשר לטענותיהם השונות של העוררים, בענין הפער בעדויות, שינוי הגרסאות וחוסר היכולת של אשתו של אנדריי לראות את האירוע, נקבע כי הן צריכות להתברר במשפט עצמו ולא בשלב זה של ההליך. נוכח קביעתו כי קיימות ראיות לכאורה נגד העוררים, קבע בית המשפט כי קמה גם עילת מעצר סטטוטורית נגדם, בהתאם להוראת סעיף 21(א)(1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), וכי לפיכך קמה נגדם גם חזקת מסוכנות. עם זאת, על מנת לבדוק האם בכל זאת ניתן לאיין את מסוכנותם של העוררים, הורה בית המשפט לשירות המבחן לערוך תסקירים בעניינם.

5. שירות המבחן ערך תסקירים בעניינם של העוררים, ובנוגע לשניהם לא המליץ על שחרור לחלופת מעצר. אשר למוטי, התרשם שירות המבחן כי במצבים שבהם הוא חווה פגיעה בו או בבני משפחתו הוא עלול לפעול באלימות תוך הפרת נורמות חברתיות, וכי הוא מחזיק בעמדה עצמית מגוננת ומגלה דפוס של צמצום וטשטוש ביחס לנסיבות מעצרו. שירות המבחן העריך את רמת הסיכון להישנות מעשיו כבינונית. חלופת המעצר שהציע מוטי - מעצר בית בבית חברו ביקנעם בפיקוחם של חברו ואשתו, אמו של החבר וחברתו של מוטי - נמצא בלתי מתאים. שירות המבחן העריך כי אין ביכולתה של חלופה זו כדי לצמצם את רמת הסיכון.

           אשר לאליהו, התרשם שירות המבחן כי מדובר באדם בעל נטייה להתנהגות אימפולסיבית וקושי בשמירה על גבולות. שירות המבחן העריך את רמת הסיכון להישנות מעשיו כגבוהה. כן בחן שירות המבחן את חלופת המעצר שהציע אליהו בפיקוח אמו, אחיו ואחותו, ושלל אותה משום שהתרשם כי אליהו ממעט לשתף את בני המשפחה בקשייו ובהתנהלותו, ומשיחות שקיים עם בני המשפחה התרשם כי אין הם מודעים למצבי הסיכון הפוטנציאליים בהתנהלותו.

6. בדיון שנערך ביום 7.3.2016, לאחר קבלת התסקירים, הסכים בא כוח העוררים למעצרו של אליהו עד לתום ההליכים, אך בנוגע למוטי, עתר לשחרורו לחלופת מעצר. בית המשפט דחה את הבקשה ונעתר לבקשת המדינה לעצור גם את מוטי עד לתום ההליכים. נקבע, כי שירות המבחן לא המליץ על חלופת המעצר שהציע מוטי תוך שהודגש כי הערבים אינם יכולים לצמצם את רמת הסיכון. כן נקבע כי ספק אם חלופת מעצר כלשהי תוכל לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו.

           כלפי החלטה זו הוגש הערר שלפני.