בש"פ 10029/16

1. לפניי עתירה חוזרת לגילוי ראיה חסויה, לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

2. כוונתי בצמד המילים "עתירה חוזרת" היא לכך שביום 11.6.2015 ניתנה על ידי החלטה בעתירה להסרת חיסיון, שהוגשה על ידי העותר עצמו ונאשמים נוספים, השותפים לאותו כתב אישום, עתירה הנוגעת לאותה תעודת חיסיון שהוצאה על ידי שר הבטחון דאז, מר משה יעלון, ביום 2.4.2015 (בש"פ 2849/15 אבו סאלח נ' מדינת ישראל (2.4.2015) (להלן: עניין אבו סאלח)).

3. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה יוחסו לעותר ולארבעה נאשמים נוספים עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת; תמיכה בארגון טרוריסטי; וניסיון למגע עם סוכן חוץ. עובדות כתב האישום פורטו בהרחבה במסגרת ההחלטה שניתנה בעניין אבו סאלח, ונציין רק כי מדובר בהתארגנות של מספר בני מיעוטים, אזרחי המדינה, לצורך הקמת תא של דאע"ש בישראל, תוך ביצוע הכנות לקראת הפיכתו של תא זה למבצעי.

העתירה לגילוי ראיה

4. עתירה חדשה זו נוגעת לאופן חקירתם בשב"כ של שני עדי תביעה במשפטו של העותר, כרים אבו סאלח (להלן: כרים) ומוחמד אברהים (להלן: מוחמד), שנגדם הוגש כתב אישום נפרד בפרשה זו.

5. נטען בעתירה, כי לאחר שמשפטם של כל המעורבים בפרשה, לרבות כרים ומוחמד, הסתיים בהסדרי טיעון, נותר העותר, שהינו עורך דין במקצועו, כנאשם יחיד בהליך העיקרי. במסגרת פרשת התביעה הוזמנו לעדות כרים ומוחמד, אשר "לשיטת המשיבה", מפלילים באמרותיהם, שנמסרו לחוקרי השב"כ והמשטרה, את העותר. עוד נטען, כי השניים חזרו בהם בעדותם בבית המשפט, מהדברים המפלילים נגד העותר, וטענו כי האמירות המפלילות נמסרו כתוצאה מלחץ שהופעל עליהם על ידי מדובבים, שהוכנסו לתאיהם. כרים ומוחמד טענו, כי אותם מדובבים, שפעלו מטעם השב"כ, "איימו עליהם ולחצו אותם להודות בדברים שלא עשו, להגזים בדברים שאפשר שכן עשו ולהפליל נוספים", ובשל חששם מפני אותם מדובבים שהתחזו כאסירים, הם מסרו דברים כוזבים נגד העותר.

6. בעקבות עדויות אלה, זומנו בשנית כמה מחוקרי השב"כ על מנת להזים את טענותיהם של מוחמד וכרים, אך לטענת העותר אותם חוקרים סרבו להתייחס לפעולות החקירה שננקטו נגד השניים, בהסתמך על תעודת החיסיון שהוצאה בפרשה זו.

7. בנסיבות אלה, ומאחר שבית המשפט, הדן בעניינו של העותר, אמור להכריע בשאלה, אלו מהגרסאות שמסרו כרים ומוחמד, תמצאנה מהימנות, יש מקום, לשיטתו של העותר, לחשוף את החומרים שנאספו במהלך תרגילי המדובבים ואת זהות עורכי התרגילים, כדי שיוגשו לבית המשפט המסמכים הרלבנטיים ותמסר עדות אודות אופן עריכת התרגילים.

8. לשאלת בית המשפט, השיב עו"ד חיים יצחקי, בא כוחו של העותר, כי אין חפיפה בין הנושא, אשר נדון והוכרע בעניין אבו סאלח, לבין העתירה דנן, שהיא פרי התפתחות מאוחרת יותר, ונוגעת באופן ספציפי לעדותם של כרים ומוחמד, במשפטו של העותר. לגישתו של עו"ד יצחקי, החומר המבוקש יסייע בהגנתו של העותר, ולשיטתו אינטרס זה גובר על כל אינטרס אחר "שאפשר שימומש באמצעות הטלת חיסיון על אותו תרגיל שהמאשימה עצמה אינה מכחישה את עצם התרחשותו".