בש נ' בר משה ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 16/11/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב , הוא עמד ברמזור על רחוב הירקון בהצטלבות הרחובות הירקון ופרישמן . עת התחלף מופע הרמזור לירוק וטרם הספיק להתחיל בנסיעה, עקף אותו אופנועו של הנתבע 1 בחוסר זהירות משמאל ואגב כך פגע ברכבו וגרם לנזק אשר מצא ביטויו במשיכת הטמבון הקדמי של רכב התובע כלפי חוץ. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך עליו ועל מבטחת אופנועו – הנתבעת 2 - לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים , התאונה ארעה בצומת הרחובות גורדון והירקון ולא כפי שנטען על ידי התובע. לטענת הנתבעים, במועד הנקוב עמד רכבו של התובע בעצירה בנתיב הנסיעה לפני רחוב גורדון , משכך, המתין הנתבע 1 ואותת לתובע כי ימשיך בנסיעתו ואולם, משהתובע לא עשה כן, החל הנתבע 1 בביצוע עקיפה משמאל כדין תוך כדי נקיטת אמצעי זהירות. לטענת הנתבעים, בשעה שביצע הנתבע 1 עקיפה כאמור, החל לפתע התובע בנסיעה ואגב כך הוא פגע באופנוע הנתבע 1 וגרם לנזקים ברכב התובע. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לרכבו של התובע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

דהיינו , דין התביעה להתקבל באם ירים התובע את הנטל המוטל עליו כדי 51%.

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע ומשכך, כי דין תביעתו להתקבל.

אקדים ואציין כי לא מצאתי לקבוע מסמרות לענין השאלה היכן ארעה התאונה נשוא התביעה באשר אין במיקום התאונה בכדי להשליך על גרסאות הצדדים בהקשר להילכה וזאת, הואיל ולא הוצגו בפני תשתיות שונות הקיימות באיזה מההצטלבויות אשר יש בהן בכדי להשליך על אחריות הצדדים. עוד אציין כי בהקשר למקום התאונה שתי הגרסאות היו מהימנות באופן זהה ושני הצדדים טענו בדבקות ובמהימנות כל אחד בגרסתו באשר למיקום התאונה .

לגופם של דברים – כאמור הנני סבורה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע באשר להילך התאונה כמפורט להלן.

כך, בתמיכה לגרסת התובע, הוצגו על ידי התובע תמונות המתעדות את הנזק אשר אירע לרכבו כפועל יוצא מהתאונה. עיון בתמונות הנזק מעלה כי לרכבו של התובע נגרם נזק בצדו של הרכב בלבד וזאת, באופן שמגן הטמבון הקדמי נפגע בצדו ונמשך כלפי חוץ . עוד ניכר מתמונות הנזק כי לא קיים כל נזק בכל מיקום אחר לרכב ובכלל זה בחזית הרכב.

בחינת הנזק הנחזה אל מול גרסאות הצדדים , מעלה כי הנזק מתיישב עם גרסת התובע ולא עם גרסת הנתבע. כך, לטענת הנתבע, התובע החל בתנועה קדימה לאחר שהוא החל בעקיפתו ומשכך, נוצר האימפקט בין כלי הרכב. לו גרסתו זו של הנתבע היתה נכונה כי אזי לא ברור כיצד נמשך מגן הטמבון כלפי חוץ – שהרי לו התובע משנה את הסטטוס על ידי התקרבות לנתבע היה על רכבו של התובע להתקדם לכיוון האופנוע באופן הטמבון היה אמור להמעך כלפי פנים ולא להמשך כלפי חוץ . זאת ועוד, ככל שאמנם רגלית האופנוע היא זו אשר פגעה במגן הטמבון , לא ברור כיצד התקדמות התובע קדימה היא זו אשר גרמה למפגש כאמור שכן, הדעת נותנת שתוצאת התקדמות קדימה הינה הפוכה – לו הרגלית מצויה בזוית המאפשרת פגיעה במגן הטמבון, הרי שדווקא התקדמות התובע כלפי קדימה מרחיקה את הרגלית מהרכב ולא ההפך – כטענת הנתבע- מובילה לכדי פגיעה ברכב.

זאת ועוד, לא ברור כיצד – כאשר הנתבע מבצע עקיפת התובע משמאל, התובע מתקדם באופן שרגלית האופנוע נמצאת בזוית פגיעה בטמבון באופן המושך אותו כלפי חוץ – לא נפגעה גם חזית הרכב מגוף האופנוע המצוי כביכול לפניה.

בנסיבות אלו, משהנזקים הנחזים יש בהם בכדי לתמוך בגרסת התובע ולשלול את גרסת הנתבע הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת הילך התאונה לפי גרסתו ומשכך, כי האחריות לשפוי התובע בגין נזקיו חלה על הנתבעים ביחד ולחוד .