בר"ע 58476-06-14 ב.א.ק. נגד המוסד לביטוח לאומי

השופטת רונית רוזנפלד

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוחנן כהן; בל' 36554-07-12). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 2.5.12 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות בשיעור 5% לפי סעיף 31(4)(א)I לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, המתייחס למצב של שיתוק חלקי של העצב המדיאני בצורה קלה מאד. בבקשתו טוען המבקש כי סעיף הליקוי המתאים לפגיעה בה נפגע הוא סעיף 31(4)(א)II שעניינו שיתוק חלקי כאמור ב"צורה קלה", להבדיל מ"צורה קלה מאד", ובהתאמה היה על הוועדה לקבוע לו 10% נכות.

2.לפי העולה מן הבקשה, המבקש, יליד 1964, עובד כחשמלאי. ביום 30.11.2009 נפגע המבקש בידו הימנית ופגיעתו הוכרה כתאונה בעבודה. ועדה קודמת קבעה למבקש 5% נכות על פי אותו סעיף, בהתייחס לפגיעתו כפגיעה "קלה מאד". ביום 12.2.12 ניתן פסק דין על יסוד הסכמת הצדדים, לפיה עניינו של המבקש יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס לבדיקת EMG מיום 3.3.11, תשקול שנית את עמדתה ותנמק את החלטתה (בל' 45481-06-11, להלן: פסק הדין המחזיר).

3.בהמשך לכך, התכנסה הוועדה ביום 2.5.12 ובסעיף ממצאים ונימוקים קבעה, כדלקמן:

"הוועדה עיינה בבדיקת EMG מ-3.3.11 – בבדיקה אין מספרים, אך מצויין בבדיקה מוטורית שנמצאה תקינה ובבדיקה התחושתית נמצא עדות לפגיעה קלה מאוד בעצב המדיאני התחושתי. הבדיקה סוכמה כפגיעה קלה מאוד בעצב המדיאני באזור שורש כף היד מימין (התשובה ניתנה באנגלית, אך תורגמה לעברית כפגיעה קלה). עפ"י תיאור הבדיקה מדובר בפגיעה קלה מאוד."

הוועדה אבחנה כי המבקש לוקה ב"מצב לאחר חבלה בכף יד ימין, עם שבר בעצם המסרק". בסעיף סיכום ומסקנות קבעה הוועדה, כדלקמן:

"הוועדה עיינה בפסק דין מ-12/2/12, עיינה בבדיקת EMG מתאריך 3/3/11, הוועדה סבורה שמדובר בפגיעה קלה מאוד בעצב המדיאני בשורש כף היד, וזה על סמך הבדיקה החשמלית שבוצעה פעמיים לאחר הפגיעה, ובתיאום עם הפגיעה הקלינית בוועדה מיום 11/5/11. הוועדה משאירה על כנה את ההחלטה כי מדובר בנכות בשיעור 5% לפי סעיף 31(4)(א)I."

על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

4.בפסק הדין קבע בית הדין האזורי, כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר במלואן. הוועדה עיינה בתוצאות בדיקת ה-EMG מיום 3.3.11. על סמך בדיקה זו ועל סמך הבדיקה הקלינית שערכה בישיבתה הקודמת קבעה הוועדה כי פגיעתו של המבקש היא פגיעה קלה מאוד. לפיכך לא מצאה הוועדה מקום לשנות מהחלטתה. החלטת הוועדה היא החלטה רפואית מנומקת, ובה אין מקום להתערב. נוכח האמור לא מצא בית הדין האזורי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ודחה את הערעור.

5.בתמצית, טוען המבקש בבקשתו כי מבדיקת ה-EMG שנערכה לו עולה כי פגיעתו היא קלה, ולא קלה מאוד כקביעת הוועדה. כך גם בכל הוועדות שהתכנסו בעניינו נקבע כי הוא סובל מפגיעה קלה. לגישתו של המבקש, אין הוועדה יכולה להפעיל שיקול דעת ולחלוק על תוצאות בדיקת ה-EMG, שהיא בדיקה מדויקת.

6.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק הדין המחזיר, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקולי הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.