בר"ע 54442-06-14.מדינת ישראל נ' ארגון הגננות המחנכות

הנשיא יגאל פליטמן

1. לפנינו בקשת רשות ערעור, אחר מתן רשות ערעור, על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב - יפו (ס"ק 47770-01-14 ארגון הגננות המחנכות - מדינת ישראל; השופטת קרן כהן) מיום 19.6.14, בה נדחו טענות המבקשת לפיהן בית הדין האזורי נעדר סמכות עניינית לדון בהליך, וכי על בית הדין האזורי להורות על צירוף הסתדרות המורים בישראל כצד להליך.

    

   רקע הדברים

    

2. המשיב, ארגון הגננות והמחנכות (להלן - ארגון הגננות) הגיש לבית הדין האזורי, ביום 23.1.14, "בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי ובקשה למתן צווים זמניים" (להלן - בקשת הצד). הארגון הבהיר כי הרקע העומד בבסיס הקמתו הוא אי קבלת ייצוג ראוי והולם על ידי הסתדרות המורים לישראל (להלן - הסתדרות המורים). ארגון הגננות הדגיש כי על אף שציבור הגננות בישראל מונה כ - 14,000 גננות, הרי שבקרב הסתדרות המורים, המונה כ - 100,000 מורים ויותר, מדובר במיעוט, וכך גם התייחסה הסתדרות המורים אל הגננות כמיעוט זניח שהאינטרסים המיוחדים לו אינם ראויים לטיפול. הארגון גרס כי בנסיבות בהן חל קיפוח מתמשך בייצוג הגננות החליטו הגננות להקים ארגון שייצג אותן נאמנה. עוד טען הארגון כי הקמתו ופעילותו במשך השנתיים האחרונות איננה מקובלת על המדינה, שכן מערכת יחסי העבודה שבין משרד החינוך לבין הסתדרות המורים מתנהלת על מי מנוחות, ורק לאחרונה נחתמה תוספת להסכם "אופק חדש", לפיה מערכת יחסי העבודה תהנה מתקופת "שקט תעשייתי" בכל הנוגע לנושאים אשר הוסדרו בהסכם עד ליום 30.6.15. בנסיבות אלה, כך נטען, הקמת ארגון חדש משמעותה בעיני המדינה פגיעה ב"שקט" היחסי שהשיג הסכם "אופק חדש" למדינה, ובד בבד גם כרסום בכוחה הארגוני של הסתדרות המורים.

    

3. ארגון הגננות גרס כי על רקע הפגיעה בכוחה הארגוני של הסתדרות המורים, וכמפורט בבקשת הצד, נוקטת המבקשת, מדינת ישראל (להלן - המדינה), בצעדים שונים, על מנת לגדוע את התארגנותן המתהווה של הגננות. בנסיבות אלו עתר ארגון הגננות למתן הסעדים הבאים: צו זמני המורה למדינה לחדול מפגיעה בארגון הגננות, במייסדות הארגון, בחברותיו, ובתנאי העסקתן, על רקע התארגנותן ובכלל זה לא לנקוט בפעולה העלולה לפגוע במימוש זכות העובדים להתארגנות ; צו הצהרתי הקובע כי ארגון הגננות הינו ארגון עובדים ; צו הצהרתי הקובע כי בהתנהלותה הפרה המדינה את הוראות הדין, ובפרט את הוראות חוק הסכמים קיבוציים, בכל הנוגע לאיסור החל על מעסיק ונושאי תפקידיו להתנכל לעובדים בשל השתתפותם בפעילות ארגון העובדים ; צו הצהרתי המורה למדינה לחדול מפגיעה בארגון ובחברותיו ובתנאי העסקתן, על רקע התארגנותן, ובכלל זה לא לנקוט בכל פעולה העלולה לפגוע במימוש זכות העובדים להתארגנות ; ליתן צו המורה למדינה לבטל ולהוציא מתיקיהן האישיים של מייסדות הארגון את מכתבי הנזיפה / ההתראה שניתנו להן שלא כדין בשל פעילותן הארגונית ; לחייב את המדינה, מכוח הוראות סעיף 33יא' לחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז - 1959 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים), בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של 200,000 ₪ בגין כל אחת מההפרות המפורטות בגוף הבקשה ; ליתן כל סעד חלופי אחר שיראה צודק ונכון בנסיבות העניין.

    

4. ביום 10.2.14 הגישה המדינה "בקשה לאיחוד הדיון בתיק שבכותרת עם ס"ק 10140-08-13", בו נדון עניינה הפרטני של אחת הגננות, החברה בארגון (להלן - ס"ק 10140-08-13). בס"ק 10140-08-13 נטען כי המדינה ועיריית תל אביב החליטו לסגור את הגן של אותה הגננת בשנת הלימודים תשע"ד בשל חברותה בארגון הגננות. המדינה טענה, בבקשתה לאיחוד הדיון, כי בשני התיקים מתעוררת שאלה בנוגע למעמדו של הארגון כ"ארגון עובדים" וכדי למנוע הכרעות סותרות יש לאחד את הדיון. ביום 18.2.14 דחה בית הדין האזורי, סגן הנשיאה השופט שמואל טננבוים, הבקשה לאיחוד הדיון. נקבע כי נוכח השאלות העובדתיות והמשפטיות הטעונות הכרעה בשני התיקים, לא נמצא כי איחוד הדיון יביא לייעול הדיון או לחיסכון בזמן. בית הדין הארצי, בהחלטת סגנית הנשיא השופטת ורדה וירט ליבנה, מיום 10.3.14, נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה הדיון בתיקים יאוחד. בעקבות איחוד הדיון נקבע דיון הוכחות בשני התיקים ליום 27.4.14.

    

5. ביום 13.4.14 הגישה המדינה תגובה לבקשת הצד במסגרתה טענה כי אין מקום לקיים דיון לגופו של עניין בבקשת הצד ויש לסלק הבקשה על הסף. המדינה העלתה בבקשתה שתי טענות עיקריות: האחת, מהותו האמיתית של ההליך היא סכסוך בין ארגוני ובית הדין האזורי נעדר סמכות עניינית לדון בו. המדינה הפנתה למטרת ארגון הגננות, על פי תקנונו, להוות ארגון עובדים יציג של הגננות במדינת ישראל, וטענה כי מאחר שמספר הגננות מקרב עובדי ההוראה עומד על 14,000 מתוך 100,000, הרי שגם אם יצליח ארגון הגננות לצרף לשורותיו את כלל הגננות, לא יצליח הארגון לעמוד בקריטריון היציגות. אלא אם תפוצל יחידת המיקוח הקיימת - כלל עובדי ההוראה המועסקים על ידי משרד החינוך, המיוצגים על ידי הסתדרות המורים. לפיכך מדובר בסכסוך בין ארגוני. השנייה, לא ניתן לקיים הדיון בבקשת הצד מבלי לקבל את עמדת שני הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים הקיימים - עמדת המדינה ועמדת ארגון העובדים היציג - הסתדרות המורים. כמו כן, משארגון הגננות מעלה טענות קשות באשר לייצוג לא ראוי ובלתי הולם של גננות על ידי ארגונן היציג - הסתדרות המורים, היה על ארגון הגננות לצרף את הסתדרות המורים להליך.