|
|
תאריך פרסום : 07/02/2018
|  גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
42740-12-17
01/02/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. השופט אילן איטח
2. השופט רועי פוליאק
3. השופטת חני אופק גנדלר
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. SHUMDAHAN ISMAEL ALY MUHAMED
2. ABRHAM ABARA
עו"ד בנימין רובין
|
המשיבים:
1. סגלטיקי זומרוט
2. סגלטיג'י אוזן
עו"ד חאתם נעאמנה
|
| פסק דין |
השופט רועי פוליאק
-
בקשת רשות ערעור על החלטה (בפתקית) מיום 11.12.2017 של בית הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופט הבכיר יצחק לובוצקי; סע"ש 43364-06-17), לפיה נדחתה, ללא בקשת תשובה מהמשיבים, בקשת המבקשים למתן צו המורה לחברת פרטנר תקשורת בע"מ (להלן – חברת הסלולר) להמציא דו"חות של שיחות במכשירי טלפון ניידים שמספריהם פורטו בבקשה. בית הדין האזורי נימק את דחיית הבקשה, לה צורפו תצהירי המבקשים בהם נטען כי מספרי הטלפון המפורטים בבקשה שימשו את המבקשים, בחובת תובע לאסוף ראיות להוכחת תביעתו קודם להגשת התביעה ובכך שבית הדין מתבקש להפוך ל"משרד חקירות".
-
טרם מתן החלטה המורה למשיבים להשיב לבקשה, הוצע לבעלי הדין להסכים כי "הבקשה תוחזר לבית הדין האזורי, תוך הנחייתו לדון בבקשה בהתאם לאמות המידה ולשיקולים המפורטים בבר"ע (ארצי) 44473-06-15 MEBBERHHATUM – פסגות פ.ס. חברת בניה קבלנית בע"מ (7.9.2015) וב – בר"ע (ארצי) 29882-07-17 חנדל אמיל – איפא שקולניק פלסט בע"מ (31.8.2017)" (להלן – עניין פסגות ו – עניין חנדל).
-
המבקשים הסכימו להצעה, אך המשיבים הודיעו, כי הם "מתנגדים להצעת בית הדין הנכבד וזאת כפי שפורט דאיה [כך במקור – ר.פ] בכתב ההגנה". בנסיבות אלה, נתבקשו המשיבים להשיב לבקשת רשות הערעור, אך הם נמנעו מלעשות כן.
-
לאחר בחינת ההחלטה, בקשת רשות הערעור, ה"בקשה לקבלת צו שיחות" בבית הדין האזורי (להלן – הבקשה למתן צו) ומכלול החומר בתיק, החלטנו, בהסכמת המבקשים וללא התייחסות המשיבים, אף על פי שניתנה להם הזדמנות לכך, כי נעשה שימוש בסמכות המסורה לנו בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1992, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור.
-
המבקשים, מבקשי מקלט מאריתריאה, הוצבו לטענתם על ידי המשיבים 1 ו – 2 באתרים שונים בהם ביצעה רמת בניה הנדסה בע"מ (להלן – החברה), הנתבעת אף היא, עבודות קונסטרוקציה ושלד החל מיום 1.10.2015 ועד ליום 4.6.2017. עם סיום עבודתם הגישו המבקשים תביעה נגד המשיבים והחברה לקבלת תשלומים בגין זכויות עבור תקופת העבודה וסיומה. המשיב 1 טען בכתב ההגנה, כי לא העסיק את המבקשים וכי זהותם אינה ידועה לו. המשיב 2 הודה בהעסקת המבקשים לתקופות קצרות של כחודש וכארבעה חודשים בלבד.
-
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|
