ש' נ' המוסד לביטוח לאומי
|
בר"ע בית דין ארצי לעבודה ירושלים |
42284-04-17
12.7.2017 |
|
בפני השופטת: סיגל דוידוב-מוטולה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: י.ש. |
המשיב: המוסד לביטוח לאומי |
| החלטה | |
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (השופט יוחנן כהן; בל' 40039-10-16). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.7.16 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי דרגת נכותו של המבקש בגין פגיעתו בידו השמאלית היא בשיעור 15%, וכי אין להפעיל את תקנה 15 בעניינו. בבקשתו טוען המבקש כי היה על הוועדה לקבוע לו דרגת נכות בשיעור גבוה יותר, ומאחר שהוא אינו עובד בשל פגיעתו, להפעיל את תקנה 15 בעניינו. 2.המבקש, יליד שנת 1955, טכנאי במקצועו, נפגע ביום 17.4.86 ממכת חשמל בכף ידו השמאלית, ופגיעתו "כוויה בכף יד שמאל" הוכרה כפגיעה בעבודה (להלן: הפגיעה). ביום 7.3.16 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון (לאחר שהוגשה לראשונה תביעה לגמלת נכות מעבודה בחודש פברואר 2016) כי למבקש דרגת נכות בשיעור 25% (בגין "קטיעת אגודל עם עצם המסרק או חלק ממנה" לפי סעיף 43(1)א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות)). על כך הגיש המוסד לביטוח לאומי ערר לוועדה. 3.ביום 22.7.16 התכנסה הוועדה לדון בערר המוסד. בסעיף 4 לפרוטוקול ציינה הוועדה כי המבקש אינו עובד מן הטעם שהוא "חזר לעבוד בתחזוקת מחשבים וחשמל. לא עובד 4 שנים כי לא סיפקתי את הסחורה", וכן ציינה כי אין ירידה בהכנסותיו. לאחר מכן שמעה הוועדה את דברי המבקש, בדקה אותו בדיקה קלינית בה מצאה כך:"יד שלטת שמאלית. האגודל בעמדה של ישור יתר של המרפק הבין גלילי. אין תנועות של כיפוף במפרק הבין גלילי, קיימת כיפוף קל ביותר פעיל במפרק בין מסרק ראשון וגליל מקורב. אינו מבצע צביטה או כיפוף פעיל אך ניתן לבצע כיפוף סביל במפרק הבין גלילי ובמפרק שבין מסרק ראשון וגליל מקורב. אין עדות לצלקת ואין עדות לדלדול בכרית או ברקמות התת עוריות באגודל שמאל." הוועדה אבחנה כי המבקש לוקה ב"מצב לאחר מכת חשמל לאגודל השמאלי", וסיכמה את הדיון כך: "מדובר בקשיון לא נוח אך לדעת הוועדה אינו מתאים לקטיעת האגודל ועצם המסרק. לדעת הועדה הקטיעה היא לכל היותר של שני גלילים ונכותו תואמת לקטיעה מלאה של הגליל המרוחק בלבד וקובעת נכותו ב–15% לפי 43(1)ג בהנחה שמדובר ביד שלטת." הוועדה דנה בהפעלת תקנה 15 וקבעה כי אין להפעילה מאחר שהמבקש "עבד לאחר הפגיעה ועד לפני 4 שנים ללא ירידת הכנסות. הפסקת העבודה לא קרתה בעקבות הפציעה". לאור זאת קיבלה הוועדה את ערר המוסד וקבעה כי דרגת נכותו של המבקש היא בשיעור 15% לפי סעיף ליקוי 43(1)(ג) שבתוספת לתקנות, העוסק בקטיעת הגליל הסופי של האגודל. זאת, בתחולה מיום 27.4.86. על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי. 3.בפסק הדין ציין בית הדין האזורי כי הוועדה ערכה למבקש בדיקה קלינית ורשמה את ממצאיה. על יסוד ממצאי הבדיקה, ובשים לב לכך שידו השלטת של המבקש היא ידו השמאלית, קבעה הוועדה כי דרגת נכותו היא בשיעור 15%. בית הדין האזורי ציין עוד כי החלטת הוועדה לפיה אין להפעיל את תקנה 15 מבוססת על כך שהמבקש עבד לאורך השנים מאז פגיעתו ועד לשנת 2012 ללא ירידה בהכנסות, וכי הפסקת עבודתו לא אירעה בשל פגיעתו אלא מירידה בתפוקה אשר יוחסה על ידי המעסיק לכך שהמבקש כותב מכתבים בזמן העבודה. בית הדין ציין עוד כי יתר טענות המבקש נוגעות להחלטת הוועדה מדרג ראשון ולקביעות אחרות של ועדה רפואית בענף נכות כללית, שאינן רלוונטיות להחלטת הוועדה מושא הערעור. לאור האמור לא מצא בית הדין האזורי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ודחה את הערעור. 4.בבקשתו טוען המבקש כי מאז פרישתו בטרם עת ממקום עבודתו הוא מנסה מזה חמש שנים למצוא מקום עבודה חלופי, אך בשל מגבלתו בידו השלטת ניסיונו לא צלח. על כן יש להפעיל את תקנה 15 בעניינו. המבקש מסביר כי הוא ביקש מן המוסד להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה, וכי ועדה מדרג ראשון קבעה לו דרגת נכות בשיעור 25%. לאור פגיעה אחרת בזרת יד ימין, שאירעה ביום 5.5.87, ובגינה נקבעה לו דרגת נכות בשיעור 12%, תוצאה זו נראתה סבירה בעיניו. אף על פי כן, המוסד לביטוח לאומי הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון, ודרגת נכותו הופחתה ל-15% באופן שאינו סביר לטעמו כלל. המבקש מציין עוד כי בשל גילו ופגיעתו, סיכוייו למצוא עבודה הולכים וקטנים, וכי עד היום לא זכה לקבל דבר מן המוסד לביטוח לאומי כתוצאה משתי פגיעותיו בכפות ידיו. המבקש הוסיף כי במסגרת ועדה לעררים מיום 2.9.16 הופעלה בעניינו תקנה 15 לעניין הפגיעה בזרת יד ימין, ומכוח קל וחומר - יש להפעילה לגבי פגיעתו ביד שמאל, המונעת ממנו למצוא עבודה בתחום עיסוקו. 5.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, מוצע למוסד לביטוח לאומי לשקול להסכים להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה, על מנת שתשקול פעם נוספת את נכותו של המבקש בגין אגודל יד שמאל ותנמק שוב את סעיף הליקוי בו בחרה. ראשית, הוועדה תתבקש לפרט כיצד הפעילה בעניינו של המבקש את סעיף 44(1) לתוספת לתקנות, בהתחשב בקביעתה כי הוא סובל מ"קשיון לא נוח" ואינו מסוגל לבצע צביטה או כיפוף פעילים. כן תתבקש הוועדה לנמק מדוע מצבו של המבקש אינו מתאים לכל הפחות לסעיף 43(1)ב' לתוספת לתקנות, העוסק ב"קטיעת שני גלילים או גליל וחצי". זאת, לאור קביעת הוועדה עצמה בהחלטתה מיום 2.7.16, לפיה "הקטיעה היא לכל היותר של שני גלילים". בנוסף תתייחס הוועדה פעם נוספת להפעלת תקנה 15, ובמסגרת זו תתייחס גם להחלטת הוועדה מיום 2.9.16 אשר קבעה לכאורה כי נכותו של המבקש (בזרת יד ימין) מונעת ממנו לשוב לעבודתו כ"אלקטרונאי". במסגרת זו תיקח הוועדה בחשבון גם את טענת המבקש כי כל עוד המשיך לעבוד במקום העבודה במסגרתו נפגע - לא באה פגיעתו לידי ביטוי בהכנסתו. 6.המוסד יודיע תוך 21 יום אם הוא מסכים להצעת בית הדין כמפורט בסעיף 5 לעיל. לחלופין, יגיש תוך פרק זמן זה את תגובתו לבקשה תוך התייחסות לשאלות שהועלו על ידי בית הדין (הגם שאינן מצוינות בבקשה, אך יש לקחת בחשבון כי המבקש אינו מיוצג). 7.לעיוני בהתאם. ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ז (12 יולי 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
כתבות קשורות
חיפוש עורך דין לפי עיר
אזור המרכז
עורך דין ב תל-אביב עורך דין ב רמת-גן עורך דין ב פתח תקווה עורך דין ב בני ברק עורך דין ב ראשון לציון עורך דין ב רחובות עורך דין ב מודיעין עורך דין ב נס ציונה עורך דין ב הרצליה עורך דין ב חולון עורך דין ב קרית אונו עורך דין ב רמלה עורך דין ב קריית אונו עורך דין ב בת ים עורך דין ב גבעת שמואל עורך דין ב אזור עורך דין ב גן יבנה עורך דין ב עמק חפר עורך דין ב סביון עורך דין ב מודיעין מכבים רעות עורך דין ב מודיעין רעות עורך דין ב רמת השרון עורך דין ב שוהםאזור הצפון
עורך דין ב חיפה עורך דין ב עפולה עורך דין ב קרית אתא עורך דין ב נהריה עורך דין ב ראש פינה עורך דין ב קרית שמונה עורך דין ב מושב מגדים עורך דין ב מושב ציפורי עורך דין ב סח'נין עורך דין ב עכו עורך דין ב נוף הגליל עורך דין ב נשר עורך דין ב קרית ביאליק עורך דין ב מגדל העמק עורך דין ב קיבוץ לוחמי הגטאות עורך דין ב קיסריה עורך דין ב זכרון יעקב עורך דין ב טבריה עורך דין ב כפר ראמה עורך דין ב אור עקיבאאזור הדרום
עורך דין ב באר שבע עורך דין ב אשקלון עורך דין ב אשדוד עורך דין ב באר טוביה עורך דין ב גן יבנה עורך דין ב קיבוץ זיקים עורך דין ב ערד עורך דין ב נתיבות עורך דין ב ניר הבנים עורך דין ב קרית מלאכיאזור השפלה והסביבה
עורך דין ב יבנה עורך דין ב אשדוד עורך דין ב ראשון לציון עורך דין ב רחובות עורך דין ב מודיעין עורך דין ב באר יעקב עורך דין ב גדרה עורך דין ב כפר רותירושלים והסביבה
עורך דין ב ירושלים עורך דין ב מודיעין עורך דין ב בית-שמש עורך דין ב מבשרת ציון עורך דין ב גיזו עורך דין ב גבעת זאב עורך דין ב נווה אילן עורך דין ב קרני שומרון עורך דין ב שורשאזור השרון והסביבה
עורך דין ב נתניה עורך דין ב הרצליה עורך דין ב רעננה עורך דין ב חדרה עורך דין ב כפר סבא עורך דין ב הוד השרון עורך דין ב אבן יהודה עורך דין ב בני ציון עורך דין ב בנימינה עורך דין ב חריש עורך דין ב קדימה עורך דין ב קיסריה עורך דין ב רמת השרון עורך דין ב תל מונדיהודה ושומרון
עורך דין ב בית אריהאילת
עורך דין ב אילתהצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.