בר"ע 22060-06-15 עו"ד משה מכנס נ' קופת חולים לעובדים לאומיים של הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל ואח'

בהמשך להחלטתי מיום 25.6.15 ולהצעה שהוצעה בה, הגיש המבקש ביום 5.7.15 הודעה ובקשה.

1. ההודעה עוסקת בטענת המבקש לפיה המשיבה 1 לא מסרה תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין ולכן נקט הוא כנגדה בהליך של בזיון. לטענת המבקש נוכח עובדה זו אין הוא יכול להתייחס להצעת בית הדין כאמור.

2. במסגרת הבקשה מבקש המבקש מספר בקשות:

   האחת כי בית הדין יתייחס בהחלטתו בבקשת רשות הערעור גם לסוגיית גילוי המסמכים על ידי המשיבה 2 (להלן - המדינה), כפי שהתבקש בבקשת רשות הערעור.

   לאחר עיון בבקשת המבקש ובבקשה מיום 5.7.15 הגעתי למסקנה כי גם דין בקשת רשות הערעור בקשר לחיוב המדינה בתצהיר גילוי מסמכים להידחות. ראשית, ההחלטה המקורית ניתנה ביום 16.6.14 והמועד להשגה על החלטה זו חלף עבר. שנית, בכל הנוגע להחלטה החוזרת (סעיף 3 להחלטה מיום 18.5.15) הכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא החלטה דיונית ששיקול הדעת בה מסור לערכאה הדיונית. ככלל ערכאת ערעור לא תתערב בהכרעה בשאלה דיונית אלא אם שיקול הדעת הופעל באופן בלתי סביר. לא מצאתי כי במקרה זה יש מקום להתערב בשיקול הדעת של ביתה דין האזורי, ודאי משעסקינן בחזרה על החלטה שניתנה כבר ביום 16.6.14.

   למען הסר ספק, ההחלטות בקשר לגילוי מסמכים מאת המשיבות עסקו בגילוי מסמכים כללי. אין בכך כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפי.

   השניה בקשה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטות מיום 16.6.14. לא מצאתי כל הצדקה להיעתר לבקשה זו נוכח פרק הזמן הארוך שחלף מאותו מועד.

   השלישית בקשה לעיין מחדש בהחלטת בית הדין מיום 25.6.15. לא מצאתי כל הצדקה לשנות מהחלטתי האמורה. אכן אין מניעה כי בית הדין ישנה מהחלטות ביניים שנתן מקום בו חל שינוי נסיבות. אך במקרה זה אין מדובר בשינוי נסיבות אלא בסברתו של המבקש כי נפלה שגגה בהחלטות שניתנו בעניינו.

3. המבקש ישוב ויודיע עמדתו להצעה האמורה בסעיף 11 להחלטה מיום 25.6.15, הצעה שמשמעה קבלת טענותיו בסעיף 35 לבקשת רשות הערעור.

   הודעת המבקש עד ליום 12.7.15.

4. בהעדר הסכמה מצד המבקש תודיע המשיבה עד ליום 15.7.15 האם ניתן ליתן החלטה על יסוד עמדתה מיום 5.7.15 וכן עמדתה באשר לתקנה 82 לתקנות.

5. לעיוני ביום 13.7.15.