בר"ע 16849-05-16

 השופט אילן איטח

• המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב-יפו מיום 10.4.16 (השופטת רוית צדיק; גז"ז 32439-11-15), בו נדחה ערעור המבקש על החלטת ועדת מומחים מיום 29.7.15 אשר דחתה את תביעת המבקש להכיר בו כנפגע לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד – 1994 (להלן – החוק).

• בהחלטה מיום 9.5.16 קבעתי כי על פני הדברים, הערעור על פסק הדין הינו ערעור בזכות וכי בנסיבות אלה שוקל בית הדין לפעול בהתאם לתקנה 83 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות).

• בהחלטה הנ"ל הפניתי את הצדדים לנפסק בעניין אואקנין, שם עמדה השופטת נילי ארד (כתוארה אז) על האבחנה בין ערעור על החלטת ועדת מומחים לערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (גזזת) כדלקמן:

  "החלטת ועדת מומחים - ניתנת לערעור בפני בית דין אזורי לעבודה וממילא עומד פסק דינו של בית הדין האזורי לערעור בזכות בפני בית הדין הארצי (סעיף 14(א) לחוק). לא כן החלטתה של ועדה רפואית לעררים, הניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לבית הדין האזורי ופסק דינו ניתן לערעור ברשות בפני בית הדין הארצי (סעיף 14(ב) לחוק)."

   

  לשלמות התמונה אציין כי הנפסק בעניין אואקנין נסמך על הוראת סעיף 14 לחוק אשר קובע כך:

  "(א) קביעת ועדת המומחים ניתנת לערעור לפני בית דין אזורי לעבודה.

  (ב)החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור לפני בית דין אזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד; פסק דינו של בית דין אזורי לעבודה בערעור על ההחלטה, ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא."

   

• המדינה הודיעה כי לשיטתה ערעור על פסק דין כאמור הינו ערעור בזכות. והמבקש ביקש כי בקשת רשות הערעור תידון ככתב ערעור.

• לאור האמור לעיל, הנני מורה כי הדיון בבקשת רשות הערעור יהא כבכתב ערעור, על פי תקנה 83 לתקנות.

• המזכירות תשנה את סיווג התיק בהתאם לאמור ותוציא הודעה בדבר מועד דיון והגשת סיכומים כמקובל.