בר"ע 16797-12-19

השופטת חני אופק גנדלר

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי תל-אביב (השופטת יפית זלמנוביץ גיסין ונציגת הציבור הגב' שוש ברוך; סע"ש 36928-11-19), אשר דחתה את בקשתו לסעד זמני המורה על ביטול השעייתו מתפקידו כמורה במשרד החינוך.

    

   רקע

2. המבקש הינו מורה המלמד בשני בתי ספר ומשמש בתפקידו זה משך 37 שנים. ביום 4.9.2019, בעקבות מידע שהתקבל במשרד החינוך, החליט משרד החינוך על השעייתו הדחופה של המבקש למשך 30 ימים. זאת על בסיס חשדות ולפיהן במסגרת חיפוש בביתו של המבקש נתפסו שני בקבוקונים של סם מסוג GBL המכילים יחד 35 מ"ל של חומר אסור.

3. המבקש פנה למשרד החינוך על מנת לבטל את ההשעיה וטען, בין היתר, כי פתיחת חקירה משטרתית כנגדו אינה עילה להשעיה; העבירה לא הוכחה; אין ראיה לכך שמדובר בסמים וגם אם יוכח הדבר הרי שמדובר בשימוש לצורך הרדמות בעקבות טיפולים רפואיים שעבר; אין לעבירה ככל שבוצעה כל קשר לעבודתו כמורה, בין היתר מחמת שנעברה בחופשת הקיץ; וכי מדובר במורה ותיק ומוערך.

4. ביום 4.10.2019 חזר המבקש לעבודתו, עבד במשך חודש וחצי וביום 10.10.2019 התבקש להציג טיעוניו ביחס לאפשרות השעייתו.

5. ביום 11.11.2019 קיבל נציב שירות המדינה (להלן גם – הנציב) החלטה בדבר השעייתו של המבקש. בהחלטה – בת שישה עמודים, והחתומה בידי נציב שירות המדינה - פורטו החשדות המיוחסים למבקש; טענותיו כנגד השעייתו, כאמור לעיל; ונימוקי החלטת הנציב. הנציב עמד בהחלטתו על כך כי הטענות הנוגעות לחשדות בפלילים מקומן להתברר במסגרת ההליך הפלילי וכי ההחלטה להשעות עובד אינה כוללת בחובה הכרעה בשאלת חפותו. אכן עומדת לצד המבקש חזקת החפות וזו נשקלת במכלול השיקולים אך אין בה לאיין את סמכות ההשעיה. הנציב ציין כי נתן משקל לנסיבות האישיות, לרבות מצבו הבריאותי של המבקש ולמסירותו ועבודתו המקצועית המוערכת רבת השנים, אולם אינן אינן גוברות נוכח "העבירות המיוחסות לך כאמור חמורות, לאור אופיין, תפקידך כעובד הוראה במשרד והפגיעה באמון הציבור והתדמית". כן צוין כי באפשרותו של המבקש לפנות לאב בית הדין למשמעת בבקשה להגדיל את שכרו בתקופת ההשעיה, וכי החלטה זו תבחן פעם נוספת ביום 3.3.2010 ותבחן מעת לעת בהתאם להתפתחויות התיק הפלילי והמשמעתי נגד המבקש.

    

   ההליך בבית הדין האזורי