בר"ע 1632-11-14 ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת נטע רות

1.הליך זה נפתח בהגשתה של בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (תיק ב"ל 19083-07-14; סגנית הנשיא איטה קציר להלן - הבקשה) אשר דחה את ערעורו של המערער על החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים (תאונות עבודה) מיום 24.6.14 בעניין החמרת מצב. החלטה בה נקבעה למערער נכות יציבה בשיעור של 33% בגין אוטם שריר הלב מיום 30.11.95 שהוכר כתאונת עבודה.

2.במסגרת החלטתי מיום 23.2.15 הוצעה לצדדים ההצעה הבאה:

עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב, כפי שנעשה בעניין פיגנבוים, כאשר הוועדה תקבע את דרגת נכותו של המערער ואת מועד תחילתה בהתאם להנחיות הבאות:

אם סבורה הוועדה כי התפתחה נכות לבבית (פגמים בתפקוד הלב ופרפור פרוזדורים), לאחר קרות האוטם, שאינה קשורה לאוטם בו לקה המערער, היא תמנה את המסמכים והנתונים המוכחים עליהם מבוססת קביעתה, אשר מעידים על הנכות הלבבית שאינה קשורה לאוטם. יובהר, כי אין בגורמי סיכון אותם מנתה הוועדה בהחלטתה כשלעצמם, כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין ההדרדרות במצבו הלבבי של המערער לבין האוטם, אלא אם תצביע הוועדה על נתונים המוכיחים כי גורמי הסיכון הללו גרמו לנכות לבבית שאינה קשורה לאוטם.  הוועדה תתייחס באופן מנומק ועל יסוד הנחיות אלה לחוות דעתו של ד"ר רוגין והיא תנמק ותסביר את החלטתה. הוועדה תזמין את המערער ואת ב"כ לטעון טענותיהם.

3.שני הצדדים הודיעו כי הם מקבלים את הצעת בית הדין כאמור כאשר המחלוקת היחידה שנותרה היא בשאלת ההוצאות.

4.על רקע האמור, לאחר קבלת תגובת המשיב לבקשה, החלטתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולהכריע בערעור על פי הסכמת הצדדים. בהתאם לכך, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים התואמת את ההצעה המפורטת בסעיף 2 לפסק דין זה.

5.אשר לשאלת ההוצאות הרי שלאור זאת שהסכמת המשיב להצעה ניתנה בשלב מוקדם של ההליך ולאור העובדה שההצעה לא חפפה את מלוא הסעדים שהתבקשו על ידי המערער הרי שלא מצאתי מקום לחייב את המשיב בהוצאות.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ה (14 אפריל 2015) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.