בר"ע 14094-10-15

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו מיום 16.4.15 (הרשמת דפנה חסון זכריה; ב"ל 37419-01-14), אשר נתן תוקף של פס"ד להסכמת הצדדים להשיב את עניינו של המבקש לוועדה הרפואית לעררים (שירותים מיוחדים).

כללי

בבית הדין קמא כאמור, בדיון שהתקיים ביום 16.4.15 הגיעו הצדדים להסכמה שניתן לה תוקף של פסק דין לפיה:

" על יסוד הסכמת הצדדים מוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (שירותים מיוחדים) על מנת שזו תשקול עמדתה מחדש בסעיף ההשגחה ובסעיף הניידות. תשומת לב הוועדה לקביעתה לפיה המערער סובל מעיוורון, דבר המקשה, על פני הדברים, על ניידות בתוך הבית. ככל שהוועדה תסבור כי יש במגבלותיו הפיזיות של המערער בכדי לשנות מקביעתה אף בסעיפים אחרים, תהא רשאית לעשות כן, אך לא חייבת. המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הוועדה. החלטת הוועדה תהי מנומקת ומפורטת. אין צו להוצאות".

טענות הצדדים בבקשה להארכת המועד

פסק הדין ניתן כאמור ביום 16.4.15 במעמד הצדדים. חרף האמור, בקשת רשות הערעור הוגשה לבית דין זה רק ביום 8.10.15, בחלוף כ-6 חודשים ממתן פסק הדין.

המבקש טען כי השיהוי בהגשת הבקשה נבע ממצבו הרפואי וביקש להאריך לו את המועד להגשת בקשת רשות הערעור.