בר"ע 12829-07-16

השופט רועי פוליאק

ההליך והבקשה

1. בקשת רשות ערעור על פסק דין בהליך דיון מהיר שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (הרשמת מ' חבקין; ד"מ 57547-12-14), לפיו חוייבה המשיבה לשלם למבקש סכום של 2,641 ₪ בגין פדיון חופשה, דמי חגים וחלף הפקדות לקופת גמל, תוך דחיית עיקר תביעתו של המבקש לצד דחיית טענות הקיזוז של המשיבה.

    

2. מפסק הדין עולה, כי המבקש, נתין אריתריאה, הועסק בשירות המשיבה, חברת כח אדם, בשתי תקופות. הראשונה מיום 21.2.2013 ועד ליום 11.6.2013 והשניה מיום 3.4.2014 ועד ליום 11.11.2014.

3. בכתב התביעה עתר המבקש לתשלומים בגין הבראה, הפרשי שכר, הפקדות לקרן פנסיה, דמי חגים, פדיון חופשה, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין תלושי שכר פיקטיביים בסכום כולל של 27,920 ₪, שהועמד מטעמי אגרה על סך של 26,900 ₪. בפסק דינו המפורט והמנומק היטב, דחה בית הדין האזורי את טענתו העיקרית של המבקש בדבר חלותם של צווי ההרחבה בענף הבנין על המבקש ואת טענותיו כי תלושי השכר פיקטיביים וכי יש לראות את תקופת ההעסקה כתקופה רצופה אחת. בנסיבות אלה, נדחה עיקר התביעה ולמבקש נפסקו תשלומים חלקיים בשלושה מרכיבי התביעה כמפורט בפתח הדברים.

    

4. המבקש טוען בבקשת רשות הערעור כי בית הדין סטה מהוראות הדין, ומונה שלוש טעויות עיקריות:

   האחת, ההימנעות מלהחיל את צו ההרחבה בבנין על יחסי הצדדים, בין באופן ישיר משהמבקש הועסק בענף הבנין ובין באמצעות "עיקרון השוואת התנאים". לגישת המבקש, העובדה לפיה שולם לו בתקופה השניה שכר בגובה השכר התעריפי בענף הבנין, תומכת בטענותו על תחולת צו ההרחבה בבנין.

   השניה, לגישת המבקש הוכח על ידו כי תלושי השכר הם פיקטיביים וכי הוא זכאי להשלמות שכר בהתאם להיקף עבודתו בפועל, שאינו מצוין בתלושי השכר.

   השלישית, יש לראות בתקופות עבודת המבקש, המסתכמות ביחד ב – 13 חודשים, כתקופה רצופה אחת.

    

   דיון והכרעה