בר"ע על דחיית בקשה לחיוב אישי של כונסות נכסים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט א' נאמן) מיום 10/7/14 אשר ניתנה על גבי פתקית.

בהחלטה נקבע כי אין בכוונת בית משפט קמא לדון במסגרת ההליך שלפניו בטענות המבקשת כנגד כונסות הנכסים. עוד נקבע שם כי בשלב זה ועל מנת להשלים העסקה ולפרוע המשכנתא, יעביר בא כוח המבקשת המחזיק בנאמנות בכספי התמורה לידי כונסות הנכסים – המשיבות את מלוא הסכום הדרוש לפירעון מלא של המשכנתא הרובצת על הנכס, ורק לאחר שכונסות הנכסים תדווחנה לו בכתב שלא נותרה כל יתרה לתשלום, יהיה רשאי להעביר למרשתו את היתרה.

בית משפט קמא הוסיף בהחלטתו דנן כי ככל שלמבקשת טענות או תביעות כנגד כונסות הנכסים, תתכבד המבקשת ותגיש תובענה מתאימה לבית המשפט המוסמך.

המבקשת מלינה על כך כי נדרשה לשלם 9,000 ₪ מתוך כספי התמורה שהוסכם כי יגיעו אליה, והמסתכמים ב-101,000 ₪ וזאת בגין חוב נוסף בחשבון המשכנתא שלטענתה לא טופל על ידי כונסות הנכסים, והוא צבר חוב ואף יתכן פיגורים. לטענת המבקשת דרישה זו שגררה בעקבותיה חיובה בתשלום הסך של 9,000 ₪,  נוגדת את הצהרתן של כונסות הנכסים כי הן יישאו בכל חיוב  וישלמו למבקשת את חלקה המלא, 101,000 ₪, מבלי שיופחת ממנו ולו שקל אחד.

המבקשת הגישה את בקשתה ביום 15/7/14 ומאוחר יותר הגישה בקשה להוסיף טיעונים על אלה שבבקשת רשות הערעור.

בבקשה אחרונה זו מפנה המבקשת להתנהלות הכונסות, בצירוף חליפת מכתבים, לרבות תגובתן שהוגשה לבית משפט קמא ממנה נלמד כי רק ביום 13/8/14 ולאחר שהוגשה הבקשה לחיובן בתשלום הסך של 9,000 ₪, העבירו הכונסות לבנק למשכנתאות את הסך של 350,882 ₪.

עוד על פי הבקשה להשלמת טיעונים, הרי שמתגובת הבנק למשכנתאות עולה ברורות כי פנייה ראשונה של הכונסות אליו נעשתה אך ביום 3/8/14. וממכלול הנסיבות עולה כי כונסות הנכסים כלל לא בדקו את היתרות הנכונות של המשכנתא ולא טרחו להשיג מכתב כוונות ולהציגו בפני הקונה כך שקיבלו על עצמן התחייבויות באופן פזיז ובמטרה לממש את הדירה, ולאחר שהתברר כי חוב המשכנתא גבוה מסכום בו נקבו.

נוכח כל האמור לעיל, סבורה המבקשת כי היה על בית משפט קמא לחייב את הכונסות לעמוד בהתחייבותן ולקבוע כי שכר טרחתן יהא רק בגובה עודף הכספים שיוותרו לאחר התשלומים וההתחייבויות שנטלו על עצמן כמפורט בפרוטוקולי הדיון לפני בית משפט קמא, ומכאן גם לקבוע כי למבקשת זכות לקבלת מלוא הסך של 101,000 ₪.

להשלמת התמונה יצוין כי על פי הבקשה המבקשת חויבה לשלם את הפרש המשכנתא בסך 13,054 ₪, ובית משפט זה מתבקש לחייב את כונסות הנכסים להשיב לה סכום זה ולחלופין את מחציתו.

לאחר עיון בבקשה לרבות הבקשה להוסיף טיעונים, ובנימוקים שהועלו בגדרי שתיהן, לא מצאתי שהן מצריכות תשובה, והנני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.