החלטה
בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ולעיון במסמכים (בש"א 324/09).
יסודה של התביעה בצו סגירה מינהלי שניתן על ידי הנתבע מס' 1, ראש ה מועצה האזורית שפיר, לסגירת מפעל לטיפול בבוצעה של התובעת. בכתב התביעה נטען כי הצו האמור ניתן ברשלנות ומתוך מניעים זרים. בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את טענות התובעת, ובהמשך הגישה התובעת כתב תשובה בו העלתה טענות נוספות לעניין המניעים הזרים שעל יסודם נוהגים הנתבעים בפעילותם לסגירת מפעלה.
ב"כ הנתבעים מתנגד לגילוי חלק ניכר מהמסמכים, בין היתר על יסוד הטענה, לפיה המסמכים הנדרשים אינם רלבנטיים לכתב התביעה, ואין מקום לגלותם, אפילו אם יש להם קשר לטענות שהועלו בכתב התשובה.
אכן, כתב תשובה אינו מהווה כתב תביעה מתוקן, ולא ניתן להעלות בו עילות תביעה חדשות. אך המבחן לגילוי מסמכים אינו נלמד רק מתוך כתב התביעה, אלא קשור למחלוקות הקיימות בין הצדדים בהליך המשפטי, ככל שאלו עולות מכתבי הטענות. כתבי הטענות כוללים את כתב התביעה, כתב ההגנה וכתב התשובה. הטענות שהועלו בכתב התשובה אינן מהוות חלק מעילת התביעה, אך יש להן רלבנטיות עקיפה למחלוקת הנוגעת לעילת התביעה, בהיותן קשורות, למעשה, לראיות שהתובעת מבקשת להביא לצורך הוכחה וביסוס לטענותיה.
לפיכך, ככל שמדובר במסמכים הקשורים ישירות לנושא שהוא העומד ביסוד התביעה (הוצאת צו הסגירה המנהלי), והמסמכים נדרשים לצורך גילוי האמת בעניין זה, ולפיכך לצורך עשיית המשפט, ייטה בית המשפט להורות על גילוי ומתן עיון במסמכים, אפילו אם הדבר יהיה כרוך בהכבדה מסוימת או בפגיעה מידתית בזכויות הנתבעים (כגון פגיעה בפרטיות). ככל שהדברים נוגעים למסמכים שאינם קשורים ישירות לעילת התביעה (כגון אלו הנוגעים לטענות התובעת בכתב התשובה), יבדוק בית המשפט את מידת הרלבנטיות והצורך במסמכים לצורך ההכרעה במחלוקת היסודית העומדת להכרעה בהליך זה, תוך מתן משקל גם לטיב המסמכים ושאלת הפגיעה בזכויות הנתבעים וצדדים שלישיים, כתוצאה מחשיפתם.
לעניין המסמכים הנדרשים, כפי שפורטו במכתב הדרישה של ב"כ התובעת לגילוי ועיון במסמכים:
2.1 – 2.2 – מסמכים הקשורים למימון וייצוג הנתבעים בהליך זה. מסמכים אלו אינם נוגעים באופן ישיר לטענות התובעת בדבר שיקולים ומניעים זרים במתן צו הסגירה המנהלי ועל כן אינם רלבנטיים ישירות לעילת התביעה. המדובר בניסיון להשיג ראיות אשר אולי יוכלו לבסס בעקיפין ולחזק את טענת התובעת בדבר אופן הפעולה של הנתבעים אל מול המועצה האזורית. בהקשר זה, מידת הרלבנטיות של המסכים אינה משמעותית. עוד יש לתת את הדעת לכך שהמסמכים הקשורים למימון ולייצוג בהליך זה נוצרו לאחר התגבשות עילת התביעה והאירועים נושא המחלוקות הנוגעות לה וגם עניין זה משליך על מידת הרלבנטיות שלהם. לנוכח טיב המסמכים, אינני מוצא למקום לחייב הנתבעים בגילוי המסמכים הללו.
2.3 – חוו"ד ומסמכים שעמדו בפני הנתבעים קודם למתן הצו – מדובר במסמכים אשר קשורים באופן ישיר לעילת התביעה ולמחלוקת נושא הליך זה. הנתבעים מסכימים לגלותם ולאפשר העיון בהם.
2.4 - הזמנות, החלטות ופרוטוקולים בקיום שימוע למט"ש קרית גת – גם מסמכים אלו אינם נוגעים ישירות לעילת התביעה אשר נטענה בכתב התביעה אלא לנסיון להוכיח שיקולים זרים מצד הנתבעים, על יסוד טענה לאפליה אל מול מתקן אחר, סמוך לאתר נוסף המופעל גם הוא על ידי התובעת. המסמכים נוגעים גם לצד ג', ועל כן יש לנהוג בזהירות לעניין חשיפתם אך בהקשר זה יש גם לזכור כי מדובר בעניינים הקשורים לפעילותה של רשות ציבורית. היקף המסמכים הנדרשים, כפי שהועלה בדרישה, מעלה גם חשש להכבדה. לפיכך, מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים בגילוי ובמתן עיון בהחלטות שניתנו על ידי הנתבעים לעניין מט"ש קרית-גת.
2.5, 2.6, 2.7 – מסמכים הנוגעים למתן היתר בניה וכן לדיונים בעניין רשיון עסק לתובעת – הוסכם לגלותם.
2.8 – מסמכים הקשורים לתוכניות להקמת גן אירועים במושב רווחה. מידת הרלבנטיות של המסמכים האמורים הינה מעטה. הנתבעים מציינים בתגובתם כי לא ידוע להם על מסמכים כאלו, ובהקשר זה ניתן להסתפק בתצהיר מטעמם המאמת עובדה זו. כך גם יש לקבל טענת הנתבעים כי לפחות תוכנית הבנין הרלבנטית הינה מסמך ציבורי שיש בידי התובעת לעיין בו כמקובל.
2.9 – פניות של גורמים למועצה או לנתבעים בקשר לרכישת משטח הקומפוסטציה של התובעת. הדרישה אינה רלבנטית לעילת התביעה אך נוגעת לטענות שהועלו בכתב התשובה. התובעת מבקשת להוכיח, באמצעות המסמכים הללו, את טענתה לשיקולים זרים מצד הנתבעים. בהיבט זה, וכאשר על פי הנטען, במסגרת תשובה של הנתבעים לעתירה בבג"צ הצהיר הנתבע 1 כי נעשתה פניה מגורמים אחרים לרכישת האתר, הרי שחרף מידת הרלבנטיות המעטה, והואיל ולא נטען כי הפניות, אם נעשו בכתב, הינן חסויות (כגון מטעמי סוד מסחרי, או פגיעה בצד ג'), אני מחייב את הנתבעים לגלות את הפניות שנעשו למועצה או לנתבעים לרכישת אתר התובעת.
2.10 – רשיון העסק לעסקים אחרים, כגון, מט"ש בקרית גת, מפעל במשואות יצחק ועוד. המסמכים המבוקשים, כולם, אינם רלבנטיים ישירות למחלוקת נושא עילת התביעה. ככל ויש רלבנטיות (מעטה) למסמכים, הרי שזו נוגעת לשאלת הפעלתו של אתר הקומפוסטציה השני המופעל גם כן על ידי התובעת (הצמוד למט"ש קרית גת), ועל כן על הנתבעים להציג רשיון העסק לאתר הנ"ל, אם קיים. בהמשך להחלטה לעניין סעיף 2.4 – יש לגלות גם את רשיון העסק, של מט"ש קרית גת, אם קיים.
2.11 – רשימות של ישיבות המועצה ומסמכים הקשורים לאתר התובעת ולמת"ש קרית גת. אין צורך בחיוב בגילוי נוסף, מעבר ליתר הסעיפים המפורטים בהחלטה זו.
2.12. – פרוטוקולים של ישיבות הנוגעים למשטח התובעת ולמט"ש קרית גת. לעניין הפרוטוקולים הקשורים לתובעת, אלו רלבנטיים וניתנה הסכמה לגלותם ולאפשר עיון בהם. לעניין מט"ש קרית גת, אין מקום לחיוב בגילוי נוסף מעבר למפורט בסעיף 2.4.
2.13 2.14– מסמכים לגבי הסמכתו של ב"כ הנתבעים כנציג היועמ"ש לעניין הגשת כתב אישום ופיות למועצה לקבלת ההסמכה – לא רלבנטי.
2.15 – סיווגי ארנונה וחיובי ארנונה של עסקים אחרים – לא רלבנטי. ההליך בתיק זה אינו נוגע לחיובי ארנונה. לפיכך, אין צורך לדון בטענת הנתבעים לעניין הפגיעה בצדדים שלישיים שהמסמכים נוגעים להם.
תצהיר גילוי המסמכים המתחייב מהחלטה זו יועבר על ידי הנתבעים תוך 30 יום. עיון במסמכים יתאפשר תוך 45 יום.
בשלב זה, אינני מחליט בעניין הוצאות הבקשה, לרבות בשאלה, איזה מהצדדים זכאי להוצאות, והדבר יילקח בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בהליך העיקרי. זאת גם לנוכח התרשמותי, כי מערכת היחסים בין הצדדים הינה מערכת יחסים נמשכת ומתפתחת, ואין מניעה כי בהמשך, על רקע ההתפתחויות השונות, יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות לעניין סיום ההליכים ביניהם. פסיקת הוצאות בשלב זה, עלולה לפגוע בניסיון עתידי זה.