בר נ' נוימן

פסק דין

אין מחלוקת בין הצדדים לפיה בחודש יוני 2008 העבירה התובעת לידי הנתבע סכום של 12,000 ₪. אין גם מחלוקת כי במרוצת החודשים שלאחר מכן שילם התובע לנתבעת, במועדים שונים ובסכומים שונים, סכום כולל של 4,300 ₪. כל מחלוקתם אינה אלא בשאלה האם הסכום הועבר בתור מעין מתנה, כגרסת הנתבע, או שמא מדובר בהלוואה עם לוח סילוקין ברור כפי שטוענת התובעת.

בכתב ההגנה ובדיון טען הנתבע כי לא התחייב להחזיר את הכסף אולם בפועל אמר ועודנו אומר שבכוונתו להשיב את הכספים אם וכאשר יתאפשר הדבר. כאמור, אין מחלוקת שבפועל השיב הנתבע לידי התובעת כשליש מהסכום שהעבירה לידו. נסיבות אלה אינן מורות על כוונה למתן מתנה, אלא על הלוואה מתוך כוונה שהנתבע ישיב את הכספים.

מהנספח שצורף לכתב התביעה עולה כי במרוצת חמשת החודשים הראשונים לאחר מתן הסכום העביר הנתבע לידי התובעת סכום כולל של 3,600 ₪. סכום זה הוא כפול לפחות מהסכום שהיה עליו להעביר לידי התובעת על פי גרסתה, שכן על פי הנטען בכתב התביעה היה אמור ההחזר החודשי לעמוד על 350 ₪ ומכאן שעד לחודש נובמבר 2008 היה הנתבע אמור להשיב לידי התובעת סכום של 1,750 ₪ בלבד. לנוכח השתלשלות עובדתית זאת נראה כי ההסכמה בין הצדדים היתה שההלוואה תושב בתשלומים חודשיים ששיעורם לא נקבע על ידי הצדדים. מכל מקום, מאחר ואין מחלוקת כי מאז חודש אפריל 2009 לא שולם כל סכום נוסף על חשבון ההלוואה, יש לקבל את טענת התובעת לפיה יש מקום להורות על פירעון מיידי של כל יתרת ההלוואה.

לנוכח האמור לעיל, והקביעות לפיהן ניתנה ההלוואה וניתן להעמידה לפירעון מיידי, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 7,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.6.08 ובצירוף הוצאות משפט בסכום של 150 ₪.

ניתן והודע היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט

הוקלד על ידי: נעמי שמואל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: