ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
13311-11-09
27/06/2011
|
בפני השופט:
מרדכי בן-חיים
|
- נגד - |
התובע:
שאול בר
|
הנתבע:
אביב אליאסי
|
פסק-דין |
פסק דין
1.מהות התביעה
1.בפני תביעה שעילתה שטר חוב על סך 144,732 ₪ שהוגשה על ידי התובע האוחז בשטר.
2.טענתו העובדתית העיקרית (ולמעשה היחידה של הנתבע) הינה כי לא חתם מעולם על השטר, לא התיר לאדם אחר לחתום בשמו ומשכך החתימה הנחזית להיות חתימתו אינה אלא פרי זיוף.
3.התובע לעומת זאת טען בתצהיר עדותו הראשית, כי הנתבע חתם על השטר בערבות אוואל וכי השטר הועבר לו על ידי מנשה חלימה (להלן: "מנשה") כבטחון לכספים הרבים שנתן לאחרון.
התובע הודה בתצהירו כי אינו מכיר כלל את הנתבע וכלל לא פגש אותו.
4.אשר לחזות השטר; עסקינן בשטר שלא נקוב בו שמו של נפרע.
5.לאישוש טענתו לפיה חתימת הערבות הנחזית להיות חתימתו של הנתבע אכן נחתמה על ידי הנתבע נסמך התובע על חוות דעת של גב' אורלי כבירי גרפולוגית מוסמכת על פי הכשרתה אשר בעקבות השוואת חתימת המחלוקת לחתימתו של הנתבע על מסמכים אחרים (חתימות ההשוואה) הגיעה למסקנה בסבירות הגבוהה ביותר כי מי שחתם את חתימת המחלוקת חתם גם את חתימות ההשוואה.
הנתבע נמנע מחקירתה של המומחית, לא זימן עדים מטעמו ואף נמנע מהגשת תצהיר עדות ראשית.
ב.גירסת התובע ועדיו
1.מנשה שהעיד מטעם התובע טען בתצהירו כי קיבל מהתובע בין היתר שטר חוב על מנת להחתים עליו את יואב אליאסי אחיו של הנתבע כעושה השטר ואת הנתבע ואביו רפאל אליאסי כערבים.
2.בסעיף 13 לתצהירו טען מנשה נחרצות כי שטר החוב נחתם בנוכחותו על ידי יואב כעושה השטר ועל ידי הנתבע ורפאל כערבים.
בחקירתו הנגדית חזר מנשה וטען כי השטר נחתם בנוכחותו במשרדים ברחוב רוטשילד 69 והוסיף כי ראה את הנתבע חותם (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 16-18).
3.בהתייחסו לסכום במילים שנקוב בשטר, דחה מנשה את גירסת הנתבע לפיה השטר נרשם מלכתחילה על סך 144 ₪ (עמ' 9 שורות 22-23) והוסיף:
"ברגע שנחתם הסכם ההלוואה רשמנו את הסכום בשטר החוב וכי סכום השטר מייצג את סכום ההלוואה שניתנה" (עמ' 10 שורות 1-4).
4.בהמשך עדותו ובתשובה לשאלת בית המשפט לחזור על עיקרי גירסתו העיד מנשה:
"ראיתי בעיני את הנתבע חותם על שטר החוב. בשעה שהוא חתם על שטר החוב, שטר החוב היה ממולא במילים ובספרות" (עמ' 11 שורות 3-4).
5.אשר לתובע;
זה חזר וטען בעדותו כי לא נכח במעמד חתימת השטר. אשר לסכום שנקוב בשטר טען התובע בתחילה כי הוא מילא את הסכומים, אך מיד התעשת וטען כי זה לא כתב ידו, אלא;
"מי שמילא את השטר זה מנשה חלימה, הוא מילא את הסכומים בנוכחותי בחדר, יצא עם השטר וחזר אלי כשהשטר חתום" (עמ' 12 שורות 19-27).