אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"מ 8689/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק נ' מבני תעשיה בע"מ

בר"מ 8689/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק נ' מבני תעשיה בע"מ

תאריך פרסום : 05/05/2015 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון
8689-14
04/05/2015
בפני השופטים:
1. י' דנציגר
2. ע' פוגלמן
3. י' עמית


- נגד -
המבקשת:
הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק
עו"ד אמיר בירנבוים
המשיבה:
מבני תעשיה בע"מ
עו"ד גור טננבאום
פסק-דין
 

 

 

השופט ע' פוגלמן:

 

           לפניי בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כב' סגן הנשיא ב' ארבל) שקיבל את ערעור המשיבה (להלן: החברה) על החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה במחוז צפון (להלן: ועדת הערר או הוועדה) שעניינה מחלוקת בדבר חיוב החברה בהיטל השבחה. הבקשה מעוררת שאלות עקרוניות הנוגעות להיקפו של כלל ההשתק השיפוטי.

 

תמצית העובדות וההליכים

 

  1. תחילת ההליכים הרלוונטיים לענייננו בשנת 2004, עת הגישה הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: הסוכנות) תובענה בדרך של המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בנצרת למתן סעד הצהרתי שלפיו היא הבעלים של מקרקעין במגדל העמק (להלן: הנכס; המרצת הפתיחה). בהמרצת הפתיחה טענה הסוכנות כי היא רכשה את הנכס מהחברה בשנת 1969 ומאז נהגה בו מנהג בעלים. החברה טענה בתגובה כי יש לדחות את המרצת הפתיחה שכן היא הבעלים של הנכס והייתה הבעלים שלו עובר לשנת 1969; ובשל כך שלא הוצגו ראיות, ובפרט הסכם מכר בין החברה לבין הסוכנות, שלפיהן החברה העבירה את זכויותיה בנכס לסוכנות במועד זה. במהלך ההליך הגיעו הסוכנות והחברה לפשרה (להלן: ההסכם או הסכם הפשרה). במסגרת ההסכם התחייבה הסוכנות לשלם לחברה סכום של 32.5% משווי הנכס; ובכפוף לכך הסכימה החברה למתן הסעד ההצהרתי שהתבקש בהמרצת הפתיחה – הצהרה כי הסוכנות היא בעלת הנכס. ביום 19.1.2005 אישר בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ג' (דה-ליאו) לוי) את הסכם הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין.

 

  1. בשנת 2012, לאחר ששילמה הסוכנות לחברה את הסכום שנקבע בהסכם, היא פנתה למבקשת – הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק (להלן: הוועדה המקומית או המבקשת) – וביקשה את אישורה לצורך רישום הבעלות במרשם המקרקעין. לאחר הגשת בקשת הרישום שלחה הוועדה המקומית לחברה שומת היטל השבחה בסך של כ-620,000 ש"ח, שכן לפי פרשנותה להסכם הפשרה הזכויות בנכס הועברו מהחברה לסוכנות בשנת 2005. לעמדת המבקשת, במועד העברת הזכויות – כאמור בשנת 2005 – מימשה החברה את ההשבחה שחלה בנכס עקב תכנית משביחה שאושרה בשנת 1990 (תכנית ג/6375 (להלן:התכנית המשביחה)).

 

  1. החברה עררה על חיוב זה בטענה כי העבירה את זכויותיה בנכס לסוכנות כבר בשנת 1969, כך שבמועד פרסום התכנית המשביחה לא הייתה היא עוד בעלת הנכס אלא הסוכנות. ביום 30.4.2014 דחתה ועדת הערר את הערר בקבעה כי יש להחיל על המקרה את דוקטרינת ההשתק השיפוטי. נקבע כי משהחברה טענה במסגרת המרצת הפתיחה כי היא בעלת הנכס משנת 1969, היא אינה יכולה כעת – לצורך קביעת החבות בהיטל השבחה – לטעון כי לא הייתה בעלת הנכס ממועד זה. זאת, במיוחד בשים לב לכך שבמסגרת הסכם הפשרה קיבלה החברה סך של 32.5% משווי הנכס בתמורה לכך שהסוכנות תוכל לרשום עצמה כבעלים של הנכס. עוד נקבע כי פסק הדין בהמרצת הפתיחה לא יכול לחייב את הוועדה המקומית ואת ועדת הערר שלא היו צד לה; וכי החברה לא הרימה את הנטל הדרוש להוכיח כי הבעלות בנכס אכן הועברה לסוכנות עובר לחתימה על הסכם הפשרה בשנת 2005.

 

  1. על החלטה זו הגישה החברה ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת, בטענה שהסוכנות היא בעלת הנכס משנת 1969 ולכן אין לחייבה בהיטל השבחה. ביום 20.11.2014 קיבל בית המשפט (כב' סגן הנשיא ב' ארבל) את הערעור בקבעו כי בניגוד לעמדת החברה בהליך המרצת הפתיחה (שם טענה היא כי היא הייתה בעלי הנכס משנת 1969), חומר הראיות והסכם הפשרה מלמדים כי הסוכנות היא שהייתה בעלת הנכס משנת 1969, ואין בהסכם הפשרה שחתמה עם החברה כדי לשנות מקביעה זו. בית המשפט דחה את הטענה שלפיה החברה מושתקת מלטעון כי הסוכנות היא בעלת הנכס משנת 1969 נוכח טענותיה ההפוכות בהמרצת הפתיחה. משנמצא כי לא התרחשה העברת זכויות בשנת 2005 מידי החברה לסוכנות (מפני שהסוכנות הייתה בעלת הנכס משנת 1969), נקבע כי לא קם אירוע מימוש שבגינו היה ניתן לחייב את החברה בהיטל השבחה, שהרי התכנית המשביחה אושרה בשנת 1990. להשלמת התמונה יצוין כי בית המשפט מצא עוד כי לא ניתן לחייב גם את הסוכנות בהיטל השבחה, שכן היא נכנסת בגדר החריג הקבוע להגדרת "אירוע מימוש" המקים חבות בהיטל השבחה לפי סעיף 1(א)(3) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (הנוגע להסדרת רישום בנכס).

 

           לפסק דין זה מכוונת בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

טענות הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ