בר מזור נ' הראל ידלין ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 16.4.10, בה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבעת 1 שהיה מבוטח ע"י הנתבעת 2.

התובעת עותרת לפיצוי בסכום כולל של 4366 ₪ אשר בנוי מהשתתפות עצמית לירידת ערך, ירידת ערך, כינון פוליסה, והוצאות נלוות.

לדברי מר מיכאל זוהר, שנהג ברכב התובעת, הוא נסע בתוך מעגל תנועה בכפר יונה, והרגיש חבטה מאחור. לדבריו יצא מהרכב וראה את הנתבעת שנכנסה ברכב התובעת מאחור. הנתבעת נסעה אחריו, אם כי מר זוהר לא הסתכל במראה ולא ראה אותה. לטענתו, הנתבעת נסעה במהירות, "היא לקחה את הסיבוב נורא מהר והיתה אחרי במעגל התנועה, איך שנכנסתי למעגל היא הסתובבה ונכנסה בי". (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 16-17).

הגברת אלה ענבר, חברתו של מר מיכאל זוהר, תמכה בגרסתו. לדעתה המכה היתה "בום". (כלומר, עם עוצמה).

גרסת הנתבעת 1 שונה לחלוטין. לדבריה, היא נכנסה לתוך המעגל, והתובע נהג ברכב לפניה, החל לפנות ימינה מתוך הכיכר, והיא אחריו. "והוא פשוט התחרט או טעה, והתחיל לנסוע לאחור. ניסיתי להמנע מלהכנס בו". יודגש שגם מר זוהר וגם גברת ענבר הכחישו נמרצות גרסה זו של הנתבעת 1.

לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין, ואת המסמכים שהוגשו, החלטתי לדחות את התביעה, ולהלן נימוקיי:

1. כללית, העדפתי את גרסת הנתבעת שהיתה משכנעת ועקבית, מול גרסת מר זוהר וגברת ענבר.

2. מר זוהר כלל לא הבחין בנתבעת לפני ההתנגשות, ולכן אין הוא יכול לטעון בצורה דווקנית שהיא נסעה מהר.

3. יש לציין כי עפ"י דוח השמאי נגרם נזק משמעותי לרכב של התובעת, שלא מתיישב עם התנגשות בין שני כלי רכב שנסעו באותו כיוון בעת התאונה.

4.עיון בתמונות של רכב הנתבעת תומך בגרסתה שבעת ההתנגשות היא ניסתה לברוח מרכב התובעת.

5. עולה מהמסמכים שעיינתי בהם, שגרסת הנתבעת בקשר לאירוע היתה עקבית מיום האירוע, ודווחה למבטחיה ולכל גורם אחר באופן משכנע.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' כסלו תשע"א, 17 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.