אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ם 3811/14 עו"ד ישראל כלוף נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

בר"ם 3811/14 עו"ד ישראל כלוף נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

תאריך פרסום : 08/03/2015 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון
3811-14
05/03/2015
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
המבקשים:
1. עו"ד ישראל כלוף
2. יצחק כלוף

עו"ד ישראל כלוף
המשיב:
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב
עו"ד ויוי משולם קור
עו"ד ערין ספדי-עטילה
עו"ד ראובן אידלמן
החלטה

 

           לפניי בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' רונן) שדחה את מרבית ערעורם של המבקשים על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית תל אביב-יפו (להלן: ועדת הערר או הוועדה) בשבעה עשר עררים שנגעו לחיוב המבקשים בארנונה בין השנים 2010-2003.

 

תמצית העובדות וההליכים

 

  1. המבקשים מחזיקים, כל אחד, בדירת מגורים (להלן ביחד: הדירות) בבניין המצוי בתחום שיפוטה של עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה). בין השנים 2010-2003 הגישו המבקשים עררים על שומות הארנונה השנתיות שהוטלו בגין הדירות. בעררים נטען כי השטח של דירת המבקש 1 (להלן: דירת ישראל) קטן מהשטח שעל בסיסו חושבה השומה; כי התעריף שבגינו חויב הבניין שבו נמצאות הדירות (להלן: הבניין) הוא שגוי שכן בניית הבניין הסתיימה במועד מוקדם יותר מהמועד המופיע ברישומי העירייה; כי יש להפחית את השומה בגין פגיעה בהנאה מהדירות עקב בניית בית אבות סמוך אליהן; וכי לנישומים אחרים ניתנה הקלה בחיוב הארנונה בנסיבות דומות של פגיעה בהנאה מנכס.

 

  1. בהחלטה מיום 19.10.2009 דחתה ועדת הערר טענות מקדמיות שונות של המבקשים ובהן טענות הנוגעות לאיחורים במועד מתן התשובות להשגות ולעררים. ביום 25.10.2012 החליטה הוועדה לקבל באופן חלקי את העררים. אשר לדירת ישראל נקבע כי כל עוד המשיב לא ימדוד את שטח הדירה, עליו לשום אותה לפי השטח הקטן יותר. לצד זאת, הוועדה קבעה כי היא אינה מוסמכת להורות על השבת סכומים שנגבו בעבר מהמבקש 1 ביתר, ככל שנגבו. עוד נקבע כי לא נפל פגם בתעריף הבניין שבבסיס השומה; כי לוועדה אין סמכות לדון בטענה לפגיעה בהנאה מהדירות עקב בניית בית האבות; וכי טענת ההפליה בין המבקשים לבין נישומים אחרים צריכה להתברר במסגרת עתירה מינהלית.

 

  1. המבקשים ערערו על החלטת ועדת הערר מיום 25.10.2012 לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו. פרט לערעור על קביעותיה האמורות של ועדת הערר, נטען כי יש להורות על השבת סכומי הארנונה שנגבו מן המבקש 1 ביתר בשנים 2010-2003; כי יש לעדכן את שומת הארנונה לפי השטח הקטן יותר גם לגבי השנים שקדמו לשנת 2003; וכי החלטת ועדת הערר ניתנה בחוסר סמכות שכן מינוייהם של חברי הוועדה לא היו בתוקף ביום קבלת ההחלטה בעניינם.

 

           למען שלמות התמונה יוער כי ביום 31.1.2012 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים 1/2012 "דרך מינויין ופעולתן של ועדות הערר לארנונה" (31.1.2012) (להלן: חוזר המנכ"ל או החוזר). חוזר המנכ"ל קובע כי חבר ועדת ערר יתמנה לתקופה של ארבע שנים, וכי הוא יכול להוסיף ולהתמנות לכהונה אחת נוספת, בת ארבע שנים גם כן (סעיף 2 לחוזר המנכ"ל). בהתאם להוראת המעבר שנקבעה, הוראה זו נכנסה לתוקף ביום 31.7.2012 (שם, בסעיף 7).

 

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

 

  1. ביום 24.4.2014 דחה בית המשפט (כב' השופטת ר' רונן) את מרבית הערעור. נקבע כי אין עילה להתערב בקביעותיה האמורות של ועדת הערר (פרט להחלטה בעניין השגת המבקש 1 לגבי שנת 2010); וכי אין להידרש לטענה ביחס לשומות שקדמו לשנת 2003 משהעניין כלל לא נדון לפני ועדת הערר, ומשלא הוכח כי המבקשים הגישו השגות על שומות אלו. עוד נקבע כי הטענה לגבי השבת הכספים שנגבו לכאורה ביתר בגין דירת ישראל התייתרה לאחר שהמשיב הודיע כי החוב עודכן לפי השטח הקטן החל משנת 2003. אשר לפגיעה בשימוש בדירות – בית המשפט אישר את קביעת ועדת הערר שלפיה היא אינה מוסמכת לדון בטענה. בתוך כך נדחתה הטענה שלפיה ניתן בנסיבות המקרה, בשל טענת ההפליה, להרחיב את סמכותה של הוועדה, ונקבע כי טענה זו צריכה להתברר בעתירה מינהלית. אשר לשאלת תוקף מינוייהם של חברי ועדת הערר במועד קבלת ההחלטה – בית המשפט לעניינים מינהליים לא קבע ממצא עובדתי בשאלה זו. נקבע כי גם אם המינויים לא היו תקפים – כשיטת המבקשים – החלטת ועדת הערר תעמוד בעינה, וזאת בשל דוקטרינת הבטלות היחסית ובשים לב לאיזון השיקולים הצריכים לעניין.

 

           לפסק דין זה, מכוונת בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ