בר לב נ' א' ל' ואח'

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 2.10.23 (כב' השופטת ורד שביט פינקלשטיין בת"ע 37681-05-20) שדחה את בקשת המערער לקיום צוואתו האחרונה של המנוח ר' ל' ז"ל מיום 10.10.19 מחמת השפעה בלתי הוגנת ומעורבות בעריכת הצוואה.

א.רקע עובדתי

1.המנוח ר' ל' ז"ל (להלן: המנוח) נפטר ביום 14.1.20 לאחר שנאבק במחלת הסרטן והמשיב 1 הוא בנו היחיד (להלן גם: הבן). המשיבה 2 ניהלה מערכת יחסים עם המנוח במשך עשרות שנים (להלן: ד').

2.המערער היה עורך דינו של המנוח ובין היתר ערך עבורו צוואות. בצוואת המנוח מיום 14.9.17 הוריש המנוח את כל עיזבונו לבן (להלן: הצוואה הראשונה) ובצוואתו מיום 21.10.18 הוריש המנוח מחצית מעיזבונו לבן ומחצית מעיזבונו לד' (להלן: צוואת הביניים). המערער היה עד לשתי הצוואות הנ"ל.

3.ביום 10.10.19 העביר המערער בדוא"ל טיוטת צוואה חדשה למנוח שבה היורשת היא אחות המנוח ר' ס' (להלן: ס' או טיוטת צוואת ס') ואולם נקבע בה שס', בהתאם לשיקול דעתה, תעביר לבן כל חודש לפחות 2,500 ₪ "עד תום כספי העיזבון".

4.המנוח לא חתם על הצוואה הנ"ל שנשלחה אליו וביום 10.10.19 כתב המנוח צוואה בכתב ידו במשרדו של המערער (להלן: הצוואה האחרונה או הצוואה) שזה נוסחה:

"צוואה אחרונה

היות ואין אדם יודע את מועדו ומידת ימיו ומתי תגיע עת פקודתו ורצוי לו בעודו בחיים ובהכרתו המלאה והמוחלטת לצוות מה יעשה ברכושו ובנכסיו לאחר אריכות ימים ושנים.

לכן אני הח"מ ל' ר', ת.ז. ------- מרח' -------, בהיותי בדעה צלולה, שפויה ומיושב בדעתי ומוכשר מכל הבחינות הדרושות על פי הדת וחוקי מדינת ישראל, מצווה בזאת מרצוני הטוב והחופשי ללא אונס הכרח ולחץ כדלקמן: