החלטה
מתברר, כי לפני דיון בבקשות המונחות בפני לדיון היום, ישנו רצון של שני הצדדים להוסיף טענות עובדתיות לגבי אישורי מסירה כאלה ואחרים. לצורך בירור העניין, אני מאפשר לשני הצדדים להגיש תצהירים ו/או מסמכים בעניין זה. כל צד יאפשר לצד שכנגד לעיין במסמכים אלו ולאחר מכן, במידת הצורך, תתקיים חקירה קצרה ביותר אך ורק לגבי עניינים אלו.
המבקשים מגישים שני תצהירים מטעמם המסומנים א' ו- ב'. המשיב מגיש אישור על משלוח בדואר רשום וכן אישור מהדואר כי דבר הדואר הנ"ל התקבל כמשלוח בתאריך 1/9/10 המסומנים ג' ו- ד'.
ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"א, 08/11/2010 במעמד הנ"ל
בנימין יזרעאלי, רשם
החלטה
ראשית, אציין כי צר לי שלא עלה הדבר להביא את הצדדים לכלל הסכמה, כולל בדבר הפניית הסכסוך לגישור, שכן התרשמתי כי בין הצדדים נטושה מחלוקת ארוכה, אשר הובילה ליחסים עכורים וכן נדרשו הצדדים להליכים שונים בבתי משפט. סבור הייתי, כי יש מקום שהצדדים ינסו אחת ולתמיד לסיים את כל המחלוקות ביניהם בהסתייעות במגשר מקצועי ולמרות הקושי הנראה לעין, סברתי כי נכון עבור הצדדים לעשות נסיון שכזה.
הואיל ולא הושגה הסכמה בכיוון זה, הרי שהתקיים דיון לגופו של עניין כאשר, כפי שסברתי, בדיון זה התפרצו הצדדים מס' פעמים זה כלפי זה, כולל בהתבטאויות שאינן ראויות ונאלצתי להעיר להם על כך מס' פעמים.
לגופו של עניין, יש להכריע בראשונה בבקשת המשיב למתן פס"ד כנגד המבקשים, שכן לטענתו, כפי שנטען בבקשה שהוגשה ביום 25/2/10, כתב התביעה הומצא למבקשים ביום 25/1/10 ולפיכך משחלפו 30 הימים להגשת בקשת רשות להתגונן, יש ליתן פס"ד כנגד המבקשים.
יצוין, כי ביום 3/3/10 ניתנה החלטה בבקשה הנ"ל ולפיה הוגשה כבר בקשת רשות להתגונן על ידי המבקשים ביום 25/2/10, אלא שמשום מה לא נסרקה לתיק ומשכך התבקשה המזכירות לטפל בעניין בדחיפות...
הערת ביהמ"ש:
ברגע זה, במהלך הכתבת ההחלטה, עת המתינו הצדדים מחוץ לאולם, נקש ב"כ המשיב על דלת הלשכה וניצל הזדמנות בה נכנסה בת שירות על מנת להביא בקשות, לעמוד בפתח הלשכה ולבקש להכניס מסמך כלשהו. ביקשתי מב"כ המשיב לסגור את הדלת ולעזוב את הלשכה אך הוא המשיך לעמוד בפתח תוך שהוא מעלה בקשה כלשהי ואף מנסה להניח מסמך כלשהו על שולחני.
דרשתי מב"כ המשיב לסגור את הדלת, רק לאחר שחזרתי על דרישתי זו פעמיים או שלוש, סגר ב"כ המשיב את הדלת שבתחילה אף השאיר את הדף על השולחן ורק לאחר דרישה נוספת לקח אותו איתו.
עניין זה לא רק שהפריע לביהמ"ש במהלך כתיבת ההחלטה, אלא אף פסול הוא מכל וכל.
המשך החלטה:
משנסרקה בקשת המבקשים אשר כותרתה "בקשה בכתב למחיקה על הסף של כתב התביעה ולחילופין לרשות להגן", ניתנה החלטה ביום 7/3/10: "לתגובת המשיב תוך 20 יום".
המשיב טועה כאשר טוען הוא שוב ושוב בבקשות הנוספות שהגיש, כביכול החלטה זו התייחסה לבקשתו שלו למתן פס"ד בהעדר הגנה וכביכול הופנתה לתגובתם של המבקשים. לא כך הוא הדבר, ההחלטה ניתנה לגבי בקשתם של המבקשים – הנתבעים, למחיקת התביעה ולחילופין למתן רשות להגן. משמעות ההחלטה היתה כי הבקשה הנ"ל תועבר לתגובת המשיב, היינו התובע, תוך 20 יום.
לא ברור לי מתי התקבלה הבקשה הנ"ל אצל ב"כ המשיב, מכל מקום, תגובתו לבקשה הוגשה ביום 11/4/10 ונראה כי הוגשה מעבר למועד שנקבע במסגרת ההחלטה מיום 7/3/10.
בכל מקרה, כאמור לעיל, בקשת המבקשים למחיקה על הסף ולחילופין רשות להגן הוגשה ביום 25/2/10 דהיינו באותו יום עצמו בו הגיש המשיב לראשונה את בקשתו למתן פס"ד.
בנסיבות אלו, סבורני כי לא היה כל מקום למתן פס"ד כנגד המבקשים בהעדר הגנה, שכן באותו יום עצמו בו הוגשה הבקשה למתן פס"ד כבר היתה מונחת בפני ביהמ"ש בקשת רשות להתגונן.
לא זאת אף זו, הבקשה הוגשה, ככל הנראה, בתוך המועד הקבוע לכך או ממש בסמיכות אליו.
