אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר זאב נ' סלצקי ואח'

בר זאב נ' סלצקי ואח'

תאריך פרסום : 02/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
41247-01-11
29/12/2011
בפני השופט:
מעין צור

- נגד -
התובע:
1. דוד סלצקי
2. שוש סלצקי
3. איתי סלצקי

הנתבע:
אביבה פניה בר זאב

החלטה

בעניין: בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בתיק זה, הואיל והמבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. אציין כי הבקשה הוגשה בשם שלושת המבקשים, אף שבפסק הדין חויב רק המבקש מס' 3 (להלן: "המבקש").

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי מן הדין לדחותה ללא צורך בקבלת תגובת המשיבה.

בהתאם לתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הכלל הוא, כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין עליו מערערים. בפסיקה נקבע, כי "...הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על פי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש כי בית המשפט לערעורים ימנע בעד הזוכה לפעול על פי פסק הדין, ולו רק באופן זמני, נושא בנטל, ואין זה נטל קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב" (בש"א 2966/96 עטיה נ. עירית תל אביב פד נ (1) 668 בעמ' 670).

בהחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שוקל בית המשפט את סיכויי ההצלחה בערעור; וכן בוחן האם יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו, אם יזכה המערער בערעורו לאחר שפסק הדין בוצע.

בענייננו מדובר בפסק דין הקובע חיוב כספי. בהלכה הפסוקה נקבע, כי "כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק-דין הקובע חיוב כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעורו לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו" (בש"א 8240/96 איתן חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5), 403, בעמ' 405-406; וראה גם: ע"א 9296/03 עזרא אהרוני נ' יוסף מנשה, פ"ד נח(2), 301, בעמ' 304-305 והאסמכתאות המפורטות שם; ע"א 4444/10 חברת דפוס מאור ולך בע"מ נ' עדי נסים עדי (21.6.10); ע"א 2841/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה (25.8.08)).

יישומם של כללים אלה בענייננו מוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אף מבלי להידרש לסיכויה של בקשת רשות הערעור, הרי שיש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע מן הטעם שלא עלה בידי המבקש להצביע על כך שאם יזכה בבקשת רשות הערעור ובערעור לא יוכל לגבות מן המשיבה בחזרה את כספו. אין די בטענה הכללית והערטילאית הנטענת בסעיף 2 לבקשה ונתמכת בסעיף 3 לתצהיר שצורף לה, על מנת להראות כי יהיה בלתי אפשרי, או קשה, להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בבקשת רשות הערעור ובערעור עצמו.

לפיכך הנני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ב, 29 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ