נגד
צד השלישי חופש ותעופה בע"מ
פסק דין
התובע הזמין אצל הנתבעת, חברה העוסקת בשיווק שירותי תיירות חבילה הכוללת טיסה , מלון לשבעה לילות, ורכב שכור לאותה תקופה לגרמניה.
התובע טס ליעד , ובהגיעו למלון שהוזמן עבורו, מצא להפתעתו כי לא בוצעה הזמנה עבורו ולא מצא חדר פנוי במלון המיועד, ועל כן נאלץ לאחר קשיים ותלאות ,לכתת את גלגלי רכבו למלון בכפר סמוך, לטענתו מחרק נסיעה של 30 דקות בלילה .
התובע מתאר בכתב התביעה מסכת קשה של חרדה, חוסר וודאות, וקשר טלפוני בלתי פוסק עם הנתבעת , דבר שגזל ממנו גם עצבים, גם זמן וגם כסף על טלפונים.
הנתבעת אינה מתכחשת לטענה כי אירעה תקלה וכי התובע למעשה צודק בכך שכשהיגע למלון המיועד לא מצא חדר עבורו ועבור בת זוגו, אך טוענת כי הדבר לא נבע מכשל שלה אלא משל כשל של צד ג', דרכה הוזמנה החבילה, ובקשר לגודל הבעיה , טוענת הנתבעת כי למעשה כל אשר נאלץ התובע ורעייתו לעשות הוא ללון לילה אחד במלון חלופי , שלא שילם עליו, וכי למחרת אחרי ארוחת הבוקר , חזר התובע אל המלון המקורי והעניינים באו על תיקנם וסדרם.
הנתבעת שלחה הודעה לצד ג' בטענה כי הכשל נגרם ע"י הצד ג' דרכה הוזמנה החבילה, וכי על צד ג' לפצות את התובע אם בית המשפט יפסוק לו פיצוי .
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בעל פה, אכן ישנה משום הגזמה רבה והאדרה של אירוע , אשר אומנם לא היה מחויב המציאות, אולם הדרמטיות בה מתאר התובע בכתב התביעה את רגעי החרדה ששלו, חוסר הוודאות וההמתנה לטיפול מצד הנתבעת, הוא ללא כל פרופורציה עם הבעיה שנוצרה בשטח.
נראה לי כי התובע העסיק את עצמו לאחר מעשה ולאחר שחזר למלון המקורי ולמעשה חזרו העניינים למסלולם הרגיל, בשאלה מדוע זה קרה , ועמד על כך שהנתבעת תטפל בבעיה שכבר נגמרה ותתן לו הסברים מדוע זה קרה לאחר שזה כבר קרה .
נחה דעתי כי אי הנוחות והמתח שנגמרו לתובע אינם כצעקתו. הוא הגיע למלון המקורי , מצא כי המלון בתפוסה מלאה, הועבר ללילה אחד למלון קרוב ( הנתבעת טענה במרחק ש 7 ק"מ) לן שם, ולמחרת חזר למלון המקורי , נמצא לו חדר מתאים, והוא המשיך את חופשו ואת טיוליו כרגיל.
אין ספק כי משהזמין התובע את החדר , היו הנתבעת וצד ג' חייבות לדאוג לכך שהוא יקבל את החדר שלו עם הגעתו למלון, במיוחד לאחר יום של טיסות ונסיעות , וכי ההלם הראשונה למשמע ההודעה של הקבלה במלון שאין לו חדר, היא לא נעימה , אך בין זה לבין המתואר בכתב התביעה אין כל קשר.
בין יתר טענות התובע נשמעה טרוניה כי גם למחרת היום כאשר חזר למלון, וקיבל את החדר שלו, המלון היה בתפוסה מלאה. דומה כי התובע רצה שחצי מהמלון יהיה ריק ופנוי לרווחתו ולנוחותו. לטעמי הוא הגזים בכך.
מכל מקום, לאחר סיכום טענות הצדדים, ועמידה על מידת אי הנוחות שנגמרה לתובע ובת זוג, ובשים לב לרגעי אי הודאות והחשש הראשוניים, והטלפונים שהוא נאלץ לעשות ארצה עם הנתבעת, אני סבור כי סכום של 250 דולר ארה"ב יכול לפצותו על אי הנוחות שנגמרה לו .
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום בשקלים השווה ל 250 דולר ארה"ב, בצירוף אגרת המשפט ששולמה , וכן הוצאות הישיבה בסוכם של 300 ₪ .
צד ג' ישלם לנתבעת את כל הסכום בו חויבה הנתבעת לטובת התובע .
ניתן היום, ח' אב תש"ע, 19 יולי 2010, בהעדר הצדדים.
