החלטה
לפניי בקשה להורות על ביטול כתב האישום, מחמת קיומו של סייג לאחריות הפלילית של זוטי דברים, על פי הוראות סעיף 34 יז לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- חוק העונשין), ומאחר וקמה לנאשמים הגנה מן הצדק, לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן- חסד"פ).
כללי
נגד הנאשמים הוגשה קובלנה פלילית, בו יוחסה להם עבירה של פרסום לשון הרע, עבירה לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן- החוק).
לפי הנטען בקובלנה המתוקנת, ביום 19.7.11 תלו הנאשמים מכתב על לוח המודעות של מועדון הגוררות בנמל אשדוד, שמוען לקציני הגוררות בנמל אשדוד, ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ליו"ר האיגוד הארצי לקציני ים, למנכ"ל תפעול נמל אשדוד ולוועד הדירוגים בגוררות, וכותרתו "חובל הגוררת אופיר בר והמלח יובל כהן" (להלן- המכתב), ובו אמירות המהוות לשון הרע כנגד הקובלים, ובעיקר האמירות הבאות:
"(3.1) "...תלונות שקריות של חובל הגוררת אופיר בר שנעזר בעדויות שקריות של מלח הגוררת יובל כהן..."
(3.2) "...אין זו הפעם הראשונה ששני האנשים שבנדון מלשינים על חברים במחלקה..."
(3.3) "...מתוך כוונה לתת להנהלת הנמל תירוץ להעמיד לדין משמעתי ולהטיל עונשים בלתי מוצדקים...".
(3.4) "...כתוצאה מהתלונה של אופיר בר, ההנהלה (...) ניצלה את הבירור המשמעתי כדי להחליט לפטר את איגור, כדי להפחיד את כולנו..."
(3.5) "...כי אילו איגור היה נכנע להם ומסכים גם הוא לבגוד בחברים ולשתף פעולה עם אופיר בר וההנהלה בניגוד (צ"ל "בניגוח"- ג.ש.) האיגוד וכל מי שמייצג את קציני הגוררת אצלנו..."
(3.6) "...אנו קוראים בזאת לכולכם לא להסכים לעבוד בגוררת עם אופיר בר ועם יובל כהן כי בפירוש לא נוכל להגן עליכם מפני האשמות מצידם, גם אם יהיו ההאשמות השקריות ביותר...".
עוד נטען בקובלנה, כי הפרסום הנ"ל הינו שפל חדש במערכת היחסים העכורה שבין הקובלים לבין ועד קציני הגוררות בנמל אשדוד, אשר הנאשם 1 משמש כיו"ר שלו, והנאשם 2 כחבר בו, וכי הנאשמים לא חזרו בהם עד היום מהדברים שכתבו, לא התנצלו ולא הגיבו למכתבי בא כוחם בעניין.
בתחילת ההליך הגיש ב"כ הנאשמים בקשה למחיקת הקובלנה, בטענה כי מדובר בסכסוך אזרחי, המצוי במישור יחסי העבודה הקיבוציים, לגביה קבעתי כי תידון במעמד דיון ההקראה.
ביום 19.3.12 הגיש ב"כ הנאשמים בקשה לגילוי כל חומר החקירה, במסגרתה הפנה בין היתר למאמרה של כבוד השופטת בדימוס הדסה בן-עתו, הקובלנה הפרטית, הפרקליט כ"ה 521 (תשכ"ט- תש"ל), ולהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 67) (ביטול קובלנה), התשע"א-2011 (להלן- הצעת החוק), המציעים לבטל את מוסד הקובלנה הפלילית.
בדיון שהתקיים בפניי ביום 26.3.12 ביקש ב"כ הנאשמים דחיה על מנת לעיין בחומר החקירה, ולצורך היערכות להעלאת טענות מקדמיות.
באותו דיון, הבהיר ב"כ הקובלים כי הוא סבור שההליך הפלילי הוא המתאים לענייננו, מאחר והנאשמים מתנכלים לקובלים מזה שנים, ואין דרך להרתיעם, זולת נקיטה בהליך פלילי, ומאחר ובעקבות המכתב הושבתה העבודה בנמל, כך שישנה פגיעה גם באינטרס הציבורי.
ב"כ הנאשמים טען, כי מדובר בהליך אזרחי לכל דבר, כי הנאשמים ביצעו את כל פעולותיהם במסגרת היותם חברי וועד ובהוראה של חברי הוועד, וכי קיימים הליכים קיבוציים בהם מעורבים גם הצדדים בתיק זה.
ב"כ הקובלים השיב, כי לא מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים אחרים, וכי ההליכים המתנהלים בבית הדין האזורי לעבודה (להלן- בית הדין), הינם הליכים שבין הנמל לבין איגוד קציני הים.
ביום 15.6.12, לאחר מספר בקשות של ב"כ הצדדים בנוגע להעברת חומר החקירה לנאשמים, קיבלתי את טענות ב"כ הנאשמים וקבעתי כי על הקובלים להעביר את כל חומר החקירה הרלוונטי לעיון הנאשמים, וכי אם כל החומר לא יועמד לעיון והעתקה של ב"כ הנאשמים בתוך 30 יום, תישקל הטלת הוצאות על הקובלים או ביטול הקובלנה.