בר-דוד ואח' נ' רון ואח'

החלטה

לפניי בקשת הנתבעים לביטול פסק הדין, שניתן נגדם בהעדר הגנה ביום 14/1/13. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה, שנמסר לנתבעת עבור שני הנתבעים ברח' מרק ליברי 17/7 חיפה ביום 28/10/12. בתצהיר המוסר ובאישור המסירה נכתב כי המבקשת סרבה לחתום, כי מדובר ברח' קטן ולא מוכר מתחת לרח' ליאון בלום, וכי הנתבעים עברו כתובות רבות ויש להם חובות רבים.

המבקשים הגישו ביום 12/3/13 בקשה לביטול פסק הדין, וטענו כי לא קבלו את כתב התביעה ולא סירבו לקבלו. המבקשת אף טענה כי בהיותה עובדת במשרד עו"ד היא מודעת לכך שסירוב לקבל מהווה מסירה כדין. המבקשת מאשרת כי פסק הדין נמסר לה בבית המבקשים ביום 11/2/13.

עניינה של התביעה חוזה שכירות, שנחתם בין הצדדים בשנת 2008. התובעים טוענים כי הנתבעים לא שילמו הצמדה לדמי השכירות משנת האופציה הראשונה, ונותרו חייבים 500 ₪ בגין חודש נובמבר 2011. התובעים טוענים כי לפני תום תקופת השכירות ביקשו הנתבעים להאריך את תקופת השכירות בשבועיים ימים עקב עיכוב במעבר לדירה שרכשו, והתובעים הסכימו בתנאי תשלום חובות העבר, הסכמה על מועד פינוי ודמי שכירות של 4,500 ₪, אך הנתבעים לא הגיעו לכל הסכמה, לא שילמו דבר, ולא פינו את הדירה על ליום 23/5/12. לאחר הפינוי התברר לתובעים כי הנתבעים צבעו אחד מחדרי הדירה בצבע שונה, שהצריך צביעתו מחדש. התביעה הינה לפיצוי מוסכם בגין איחור בפינוי, הפרשי הצמדה, חוב נובמבר 2011, ועלות צביעת החדר.

המבקשים טוענים בבקשתם כי הגיעו להסכמות אחרות בעל פה לרבות לעניין מימוש האופציה. כך למשל הוסכם בשנה השניה (תקופת האופציה הראשונה) על תשלום חודשי בסך 2,900 ₪, התואם גם את תחשיב הפרשי ההצמדה, שערכו התובעים. ביחס לתקופת האופציה השניה טוענים המבקשים כי לא הגיעו להסכמה על כן העבירו לתובעים סכום של 700 ₪, בהנחה כי יגיעו להסכמה כפי שהיה בכל תקופת השכירות. המבקשים ערכו חישוב נגדי של הפרשי ההצמדה, וטוענים כי הינם חייבים לכל היותר 5,416 ₪.

לעניין האיחור בפינוי טוענים המבקשים כי זה נגרם עקב איחור בקבלת המפתח לדירתם החדשה, וכי השכירות הוארכה בהסכמה בתחילה לשבועיים ושוב לאחר מכן והכל בהסכמת המשיב, בהתחשב בעובדה שהמבקשים הורים לילדים קטנים, וממילא הדייר החלופי היה אמור לאכלס את דירת המשיבים רק בחודש יוני 2012.

המבקשים טוענים כי דרישת המשיבים לדמי השכירות בסך 4,500 ₪ היתה מופקעת ותוך ניצול מצוקתם, אך המבקשים ניאותו לשלם את הסכום ועוד 1,200 ₪ בגין איחור בפינוי במשך 39 יום, אך המשיב סירב לקבל את הסכום מידי המבקשים. המבקשים מודים בחובה לשלם את הסך 5,700 ₪ בגין תקופת השכירות שלאחר תום ההסכם.

לעניין צביעת החדר טוענים המבקשים כי הדבר נעשה בהסכמה בתחילת השכירות והם הציעו לצבוע את החדר או לשלם על כך 250 ₪, אך נדחו. המבקשים צירפו לבקשתם את המעטפה של פסק הדין, ספחי צ'קים ומכתבים ששלחו למשיבים. כמו כן צירפו אישורים על תשלומים לרשויות והצעת מחיר לצביעת חדר.

ב"כ המשיבים בתגובתו דוחה את טענות המבקשים, מפנה למכתב המבקשים מיום 29/10/12, בו לראשונה צויין מען המבקשים, ונשלח יום לאחר מסירת כתב התביעה. לטענות ההגנה חוזר ב"כ המשיבים על האמור בכתב התביעה, ומציין כי המבקשים מודים במעל למחצית סכום התביעה, וכי כל מרכיבי סכום התביעה מעוגנים בהסכם.

המבקשים בתגובה לתגובה חוזרים על טענותיהם.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה בבקשה ובתגובות, אני מוצאת כי יש מקום לבטל את פסק הדין מחמת הספק, בתנאי שהמבקשים ישלמו למשיבים מיידית את הסכום, שאינו שנוי במחלוקת – 11,366 ₪.

לא ניתן לקבוע ממצא פוזיטיבי בעניין מסירת כתב התביעה. המען נכון, ולא נסתרה טענת המשיבים כי היה צורך לאתר את המען, בהתחשב בעובדה שהוא לא הופיע באף אחד ממכתבי המבקשים למשיבים עד ליום 29/10/12.

על אף הצהרות המבקשים כי הם מוכנים לשלם את הסכום, שאינו שנוי במחלוקת, לא עשו דבר בעניין, ואף לא הפקידו את הסכום בקופת בית המשפט, כפי שמציעה תקנה 504 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. מן הצד האחר לא מצאתי בהתכתבויות, שהוגשו ע"י שני הצדדים מענה של ב"כ המשיבים לפניית המבקשים מיום 19/9/12, לאחר הפגישה שהתקיימה בנוכחות כל הצדדים, אלא בהגשת התביעה ביום 21/10/12.

טענות ההגנה של המבקשים ראויות לבירור ובמיוחד מחזקת את טענת המבקשים העובדה שהמשיבים המשיכו והאריכו את תקופת השכירות שנה אחר שנה, למרות הטענה על הפרה חוזרת ונשנית של סעיף ההצמדה למדד. התקופה הממושכת בה גרו המבקשים בדירת המשיבים ושילמו את כל התשלומים, ללא שנערך "מזכר" כאמור בסעיף 33 לחוזה השכירות, מצדיקה בירור טענות המבקשים בדבר הסכמות בעל פה, שנערכו ביניהם במהלך השנים, לרבות בעניין צביעת החדר, הגדלת דמי השכירות בסכום קבוע במקום הצמדה והארכת תקופת השכירות. הוכחת הטענות תהווה למבקשים הגנה בפני התביעה לפיצוי מוסכם.

על כן אני מורה כי פסק הדין מיום 14/1/13 יבוטל בתנאי שהמבקשים ישלמו למשיבים, לידי בא כחם, את הסך 11,366 ₪, ויגיש לי אסמכתא על כך תוך 14 יום. כן יגישו הנתבעים כתב הגנה בסדר דין מהיר תוך אותו מועד.

אין צו להוצאות הבקשה, והן תילקחנה בחשבון בפסק הדין הסופי.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ותעלה את התיק לעיוני לא יאוחר מיום 15/9/13.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ג, 13 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.