ברק נ' חברה לנהול של דיזנגוף סנטר בעמ

החלטה

בפניי בקשה למחיקת התביעה על הסף.

התביעה דנן הוגשה על ידי התובע, נכה הסובל מקושי בהליכה ומשיתוק מוחין. טענתו היא, כי השומר שהוצב בכניסה לבנין המרכז המסחרי, אותו מנהלת הנתבעת בדיזנגוף סנטר בת"א, אמר לו "אתה לא נכנס לפה", לאחר שמוכר באחת החנויות אמר לשומר לא להכניס את התובע כיוון שהוא מסוכן ועושה בלאגן. התובע טוען, כי כלל לא התכוון להיכנס לחנות שבה עובד המוכר, אלא ביקש להיכנס למרכז המסחרי כדי לקנות מוצרים בחנות אחרת.

התובע נפגע מהתנהגות המוכר ופנה לכיוון שער אחר, למרות שהמוכר קרא לו לשוב על עקבותיו. בפועל, נכנס התובע דרך שער אחר למרכז המסחרי. בהמשך תביעתו מתאר התובע דיאלוג שהתנהל בינו לבין המוכר בחנות הדיסקים ועלבון שספג ממנו וכן מתאר התנהגות, שלגרסתו היא רשלנית ומזלזלת מצד מר גולדמן, מנכ"ל החברה לניהול דיזנגוף סנטר.

התובע עותר לחייב את הנתבעת לפסוק לו פיצוי בגין אפליה.

המבקשת, בבקשת המחיקה טוענת, כי השומר פעל על פי הנחיות שקיבל לבדיקת הנכנסים למרכז המסחרי וכי ככל שיש לתובע טענות, עליו לטעון אותן כלפי אותו מוכר בחנות הדיסקים. לשומר, לטענתה, יש שיקול דעת מקצועי לבדיקת הנכנסים למרכז המסחרי ופעל בהתאם לקריאת המוכר, אשר טען, כי התובע אדם בעייתי.

המבקשת טוענת, כי ביצעה תחקיר ומצאה כי השומר פעל כראוי, ובהתאם להוראות משטרת ישראל, גילה עירנות לנעשה סביבו והקשיב לטענות המוכר במרכז ופעולתו מתנהלת במהלך שניות בודדות בהיותו מול הנכנסים לדיזנגוף סנטר. גם אם טעה השומר, זהו שיקול דעת מוטעה מבחינה אבטחתית ולא אפליה.

לטענת המשיב (התובע) אין לטעון כבר עתה, כי אין לו עילה ויש לבדוק אם השומר פעל, בין היתר, על פי ההוראות החלות עליו.

טענת המבקשת היא, כי מדובר בפעולה למען בטחון המרכז המסחרי שבוצעה על פי פניה של אחד המוכרים ובזמן קצר בו היה התובע מול השומר אשר בחר מיד לעבור לשער אחר ואין מדובר באפליה.

לטענת התובע, מדובר באפליה עקב מצבו הגופני.

לא מצאתי אמנם קשר לכאורה בין מצבו הגופני של התובע לבין האירוע, אך אין מקום לקבוע כבר בשלב זה, שאילו יוכיח התובע את כל האמור בכתב תביעתו, לא יהיה זכאי לסעד המתבקש.

אני דוחה את הבקשה, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תש"ע, 28 יוני 2010, בהעדר הצדדים.