ברקול נ' ששון

החלטה

לפני בר"ע על החלטת כב' השופט מ. סובל מיום 29.1.12, בעש"א ,54795-12-11 אשר דחה בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 22.12.11 של כב' רשם ההוצאה לפועל, דניאל הורוביץ, בתיק הוצל"פ 01-18285-10-8, שלפיה נדחתה בקשה לאישור מכר, תוך מתן הוראה לכונס הנכסים לפעול להוצאת צו ירושה לחייב המנוח, מנשה מרימי ז"ל (להלן: "המנוח").

כמפורט בבר"ע שהוגשה על ידי המשיב 1,לבית משפט השלום, עולה כי המנוח נפטר בשנת 2005 כשהוא ערירי .המנוח לא הותיר אחריו צוואה ויורשיו על פי דין, הם אחיו. כמה מהאחים נפטרו ולהם יורשים. המנוח הותיר אחריו נכס הרשום כחלקה 110 בגוש 7126 (להלן: "הנכס") יורשיו החוקיים לא מצאו לנכון, עד למועד זה להגיש בקשה לצו ירושה. ככל הנראה מן הטעם שלמנוח היו חובות רבים, העולים על שווי הנכס. כמפורט בסעיף 8 לבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט קמא, ביום 9.2.2010 פתחה עיריית חולון בהליכי הוצאה לפועל כנגד עזבון המנוח.

לטענת המבקש שהינו קרוב משפחה של המנוח, טיפל בכל ענייניו וניסה להגיע להסדר בגין חובו של המנוח. לאחר פטירת המנוח, מונה המשיב 1 ככונס נכסים ופעל למימוש החנות. לטענת המבקש כב' הרשמת נעמה פרס מינתה את המשיב 1 ככונס נכסים בידיעה שלא הוצא צו ירושה.

כונס הנכסים פרסם מכרז למכירת הנכס.

המבקש עמד, לטענתו, בכל תנאי המכרז והוגשה בקשה לאישור הסכם המכר. כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' נעמה פרס, הורתה למשיב 1 לפנות למשרד הפנים ולקבל את פרטי כל קרובי המשפחה, היורשים על פי דין, על מנת שיאשרו את המכירה או יגישו תגובתם. לאחר קבלת תגובת היורשים, הגיש המשיב 1 בקשה חוזרת לאישור מכר החנות. ביום 22.12.11 ניתנה החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, דניאל הורוביץ שלפיה אין לאשר את המכר, בלא שהתברר תחילה מיהם היורשים על פי דין של המנוח,בלא שהתקבלו שהתקבלו תגובות יורשים אלה למכר, בלא שניתנה להם זכות טיעון ובלא שניתנה להם הזכות לפדות את הנכס. עוד קבע כב' הרשם הורוביץ כי על המשיב 1 לפעול להוצאת צו ירושה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום אשר נדונה בפני כב' השופט סובל. כב' השופט סובל דחה את הבקשה וקבע כי אין לקצר הליכים ולדלג על הוצאת צו ירושה בגין עזבון המנוח. עוד קבע כב' השופט סובל כי נושה רשאי, מכוח חוק הירושה, לפנות בבקשה להוצאת צו ירושה ומינוי מנהל עיזבון, כאשר היורשים אינם פועלים לעשות כן.

על החלטה זו הוגשה הבר"ע שבפני. לטענת המבקש, כב' רשמת ההוצאה לפועל, מרב פרס, הייתה מודעת לעובדה שלא הוצא צו הירושה וכדי לחסוך בהוצאות וטרחה מיותרים, הורתה למשיב להמציא את רשימת בני משפחת המנוח, שהינם יורשיו, ולמסור להם במסירה אישית את הבקשה. כמו כן היה על בית המשפט קמא, לטענת המבקש, לשקול גם את העובדה שנעשתה פנייה לכל קרובי המנוח וניתנה להם אפשרות סבירה והוגנת להביע את עמדתם ולפדות את החנות. עוד לטענתו, הסתמך המבקש על החלטות רשמת ההוצאה לפועל ופעל בהתאם.

לטענת המבקש שגה בית המשפט קמא בקובעו שסעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") מבחין מתי נפתחו ההליכים כנגד חייב, קרי לפני מותו או לאחר מותו.

לאחר ששקלתי את טענות המבקש סבורה אני כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל קובע:

78.מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על-פי צוואה.

על פי קביעת בית משפט קמא, המקובלת עלי, סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, עניינו בחייב אשר נפטר במהלך ביצוע הליכי גביה, לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו. בעניינו וכפי שנקבע על ידי כב' השופט סובל, המדובר בחייב שנפטר שנים לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

כמו כן, כידוע, עזבון איננו אישיות משפטית הרשאי לתבוע ולהיתבע.

ראו לעניין זה את ע"א 395/70 מדינת ישראל נ' מדחת מחמוד עראבי, פ"ד כ"ה (2) 20, 24 שם נפסק כדלהלן:

"כבר פסקנו ב-ע"א 181/67 כי עזבונו של אדם אינו לא תאגיד ולא מעין-תאגיד אלא שם לציון כלל היורשים או הנכסים שהניח המוריש."

והדברים ידועים.

עיזבון אינו, איפוא, אישיות משפטית הרשאית לתבוע או לנקוט בהליך משפטי. משכך, אין מנוס מהוצאת צו ירושה, מינוי מנהל עיזבון על פי הצורך, רישום הנכס על שמות היורשים על פי דין, והמשך ההליכים, לאחר שיתברר מיהם בעלי הנכס ומהם משאלותיהם. גם אני סבורה, כפי שסבר בית המשפט קמא, כי אין כל אפשרות לקיצור ההליכים במקרה זה, ויש הכרח בהוצאת צו ירושה על מנת לברר מיהם יורשי המנוח.

בקשת רשות הערעור נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.