ברקוביץ נ' עירית חיפה(פורמלי)

פסק דין

בפני ערעור שהוגש על החלטת כבוד הרשם ניר זיתוני מיום 4.11.09 בעש"א 17663-09-09.

ההליך שהתקיים בפני כב' הרשם ניר זיתוני היה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ (כתוארה אז) יפעת מישורי שדחתה את בקשתו בהליך "פרעתי" שהגיש המערער בפניה בהחלטתה מיום 30.6.09.

בפתיח יש לומר שבין הצדדים התנהלו מספר רב של הליכים שגזלו לא מעט זמן שיפוטי ונוכח ריבוי ההליכים שחצו ערכאות,רשמים ושופטים תתואר השתלשלות העניינים בקליפת אגוז והדיון יהיה רק בטענות הרלבנטיות באמת הנובעות מהחזית שבפני קרי חזית הערעור.

תחילתה של הפרשה בכך שהמערער צבר מספר רב של מאד של דוחות חניה לחובתו, בגין דוחות אלו התנהלו הליכים שונים עד שלבסוף הגיעו הצדדים לבית המשפט המחוזי בחיפה בפני כב' השופט ש' ברלינר בע"פ 3398/08 שם הגיעו להסכמה לגבי 96 מתוך הדוחות כדלקמן:

"אם המערער ישלם לקופתה של המשיבה סך של 24,000 ₪ ב-36 תשלומים בסך 666.66 ₪ כל אחד, החל מיום 15.9.08 ועד ה-15 לכל חודש שלאחר מכן, ללא כל איחור באף אחד מן התשלומים יצא ידי חובתו הן לעניין הקנסות והתוספות עליהן והן לעניין החוב בהוצאות הערכאה הראשונה".

בצד ההסכמה נקבע גם סעיף הסנקציה שבעצם מאפשר למשיבה לבצע את כל החוב הפסוק שנקבע בערכאה הראשונה. כך גם נקבע במפורש שהסכמה זו איננה כוללת דוחות אחרים שנדונו בהליך אחר (בפני כב' השופטת כ. ג'דעון).

הסדר זה קיבל תוקף של פסק דין שסגר את ע"פ 3398/08.

המערער לא שילם "החל מיום 15.9.08" אלא בחר לשלם "עד ה- 15 לכל חודש לאחר מכן" קרי, איחר בתשלומים ולטענתו (שלא נסתרה) שילם את התשלום הראשון ביום 13.10.08.

מקרה נוסף של איחור שאיננו שנוי במחלוקת נוגע לתשלום בגין חודש דצמבר 2008 ששולם באיחור קל ולטענת המערער משום שאז נפל למשכב.

תיק ההוצל"פ נפתח לאחר האיחור השני בתשלום וביום 27.1.09.

המערער שסבר כי עמד בהסכם ובמועדי התשלומים הגיש בקשה בטענת "פרעתי" אשר נדחתה כאמור בהחלטה נשוא הערעור שהוגש באיחור.

החלטת כב' הרשמת מישורי ניתנה ביום 30.1.09. כב' הרשם ניר זיתוני קבע כי המערער קיבל את ההחלטה נשוא הערעור ביום 10.7.09 ובכך קיבל את גרסת המערער דווקא.

יחד עם זאת, נוכח הוראת תקנות ההוצל"פ, פגרת הקיץ באה במניין הימים להגשת ערעור על רשם ההוצל"פ בדונו בטענת פרעתי ואין מחלוקת כי המערער איחר בהגשת ערעורו שהוגש רק ביום 16.9.09.

לכן, הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת הערעור וזו הבקשה שבה דן כב' הרשם זיתוני שעליה הוגש הערעור שבפניי.

בתמצית, קבע כב' הרשם זיתוני שאיננו מקבל את טענת המערער לפיה בשל פגיעה ביכולת איבוד מידע ממנה הוא סובל, הוא נזקק לתקופה העולה על חודשיים לצורך הגשת ערעור שמתפרש על 5 עמודים.

כב' הרשם קובע שאם אכן סובל המערער מבעיה שכזו הרי שבהתאם לאישורים שצירף, ניתנה לו תוספת זמן ע"י מכללת שערי משפט שם למד בשיעור 25% בבחינות. הרשם קובע כי בין תוספת זו ולבין היזקקות ל-66 ימים ע"מ להכין את הערר, המרחק גדול.

אשר לסיכויי הערעור, קבע כב' הרשם כי סיכוייו אינם גבוהים בשים לב לקביעות השיפוטיות השונות שהוזכרו ולכך שנראה שדווקא המערער הוא זה שפעל והתנהל בחוסר תום לב, מה גם שנקבע שלא מדובר בהפרה אחת של ההסכם אלא במספר הפרות.

הודעת הערעור שבפני מסורבלת ויש לדלות מתוכה את אותם עניינים שבהם, לכאורה,טוען המערער שטעה כב' הרשם זיתוני בהחלטתו נשוא הערעור, משכך אדון באופן כללי בעיקרי החלטת כב' הרשם מול עיקרי הודעת הערעור ולמעשה בסופו של דבר התוצאה המעשית היא דיון גם בערעור שהוגש על כבוד הרשמת מישורי.

סיבת האיחור בהגשת הערר