אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברנשטיין נ' מדינת ישראל

ברנשטיין נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 09/02/2010 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה ברמלה
1789-01-10
27/01/2010
בפני השופט:
מגי כהן

- נגד -
התובע:
שמואל ברנשטיין
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילת מנהלית של רישיון הנהיגה של המבקש שהוטלה עליו ע"י קצין משטרה לתקופה של 60 יום .

המבקש חשוד במעורבותו בתאונת דרכים ובנהיגה תחת השפעת אלכוהול שארעה בתאריך 6/1/10, שעה 00:55 עת נהג המבקש ברכבו מסוג סובארו בכביש אשדוד- ת.א. לכיוון צפון , ופגע מאחור ברכב מסחרי מסוג איסוזו. לאחר התאונה נערכה למבקשה בדיקת נשיפה ונמצאו 455 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף .

ראיות לכאורה :

מעיון בתיק המשטרה הכולל את הודעתו של המבקש תחת אזהרה, הודעת הנהג המעורב,הודעת תאונת דרכים - נזק בלבד ובדיקת מאפיינים, מבדיקת הינשוף עולה כי רכבו של המבקש פגע ברכב שהיה לפניו , המבקש עצמו מסר בהודעתו כי הרכב התחלק ופגע ברכב שהיה לפניו. כמו כן נערכה למבקש בדיקת נשיפון ונמצאה אינדיקציה לשיכרות, מדו"ח פעולה עולה כי המבקש מסר כי שתה כוס אחת של ויסקי, מפיו נדף ריח אלכוהול חזק , במבחן עמידה ובהליכה על הקו התנדנד, מדו"ח פעולה עולה כי השוטר סלהו בני ציין כי המבקש לא שתה, לא אכל ולא הקיא מהרגע שקיבל אותו עד שמסר אותו לבוחן התאונה בשעה 01:50 . מפעיל הינשוף סימן בדו"ח דין וחשבון על בדיקת שיכרות במכשיר ינשוף כי ווידא כי מרגע שעוכב המבקש לא שתה, לא אכל ולא הקיא 15 דקות לפני הבדיקה ולא עישן 5 דקות לפני הבדיקה.

המבקש נשף פעמיים בשעה 2:24 ו2:25 ועל פי בדיקת הינשוף נמצאו 455 מק"ג בליטר אוויר נשוף. בחומר החקירה מצוי פלט כיול של המכשיר , העתק צילומי של תעודת מפעיל מוסמך של מכשיר הינשוף .

לאור תוצאות בדיקת המאפינים, ראוי להזכיר כי  ברע"פ 2073/08 חיים ברבי נ' מדינת ישראל,  קבע כב' השופט ג'ובראן כי :

לא אחת קבע בית משפט זה, כי אין ללמוד, כי קיומה של דרך הוכחה מדעית בדבר קיומו של אחוז אלכוהול אסור בעת הנהיגה ברכב היא תנאי בל יעבור להרשעה בעבירה לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה. נקבע, כי ניתן להוכיח נהיגה בשכרות אף ללא הסתמכות על בדיקה מדעית. כך למשל נקבע בר"ע 666/86 סאמי סודקי עודה נ' מדינת ישראל פ"ד מ (4) 463 בעמ' 467...משמע ניתן להוכיח שכרות בדרך שאינה מדעית על פי מאפייני שכרות, אולם ברי, אפוא כי ככל הרשעה בפלילים, על הרשעה כזו להישען על ראיות המוכיחות את השכרות מעבר לכל ספק סביר, כפי שקבע בית משפט השלום לתעבורה בענייננו."

טענות ב"כ המבקש באשר לרובריקות ריקות , אי מסירת הודעה לחשוד על זכותו להיוועץ עם עו"ד

מקומן בדיון בתיק העיקרי. בשלב זה אין בודקים משקלן של ההוכחות ואין בטענותיו כדי לשנות את מסקנתי על קיומן של ראיות לכאורה.

לאחר שבחנתי את חומר החקירה אני סבורה כי קיימות בידי המשיבה ראיות לכאורה לכך שהמבקש הוא אשר נהג ברכבו בהיותו שיכור וגרם לתאונה .

מסוכנות:

בתי משפט התייחסות למסוכנותה של העבירה של נהיגה בשכרות במספר פסקי דין, כך למשל:

ברע"פ 6418/07 עמית כהן נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], ניתנה ביום 5.9.07) נקבע:

"נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה."

ברע"פ 5297/07 קנטורוביץ נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], ניתנה ביום 9.9.07):

"עסקינן בתופעה מאיימת שיש להירתם ולהילחם למניעתה ולהגן על בטחון הציבור באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש בכל דרך אפשרית (ראו בש"פ 1753/07 אבו רקייה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 19.3.2007)). המבקש כאמור טוען, כי בנסיבות בהן הוא היה צלול בדעתו, על אף העובדה שריכוז האלכוהול היה כמעט פי שניים מהמותר, היה מקום לבוא לקראתו בעניין העונש. עם כל הכבוד, טענה זו אינה מקובלת עליי. מעשהו של המבקש חמור מאוד. במעשה זה, הוא יצר סכנה בכביש שעלולה הייתה לגבות מחיר פגיעה בגוף. באורח נס לא קופדו חייהם של המתהלכים כמו גם הנוהגים בכביש. סכנה זו נגזרת מהתנהגותו." 

למבקש רישיון נהיגה משנת 91 ולחובתו 5 הרשעות קודמות.

גם אם ניתן להסכים כי עברו של המבקש אינו מכביד ,אין ספק כי נהיגה בשיכרות מהווה כשלעצמה סכנה מרובה, ובמקרה דנן אין מדובר במסוכנות פוטנציאלית אלא שמסוכנותו של הנאשם התממשה במקרה שלפניי בתאונה שלמרבה המזל לא היו תוצאות חמורות.

מכל האמור לעיל לא מצאתי להתערב בהחלטת הקצין ודוחה את הבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ