ברנס נ' זהר

החלטה

1.התובע הגיש לביצוע 33 שטרות על סך 196,398 ₪ (כולל ריבית והצמדה). חלק מהשטרות נמשכו מחשבון הנתבע וחלק מחשבון חברת עמי זוהר ניהול ושיווק בע"מ. השטרות שנמשכו מחשבון החברה הוצאו מהתיק לאחר שהוגשה התנגדות והועלו טענות בעניין זה. על חלק מהשטרות חתום כערב מר אייל זוהר (להלן: "אייל") שהוא אחיו של הנתבע.

2.הנתבע הגיש התנגדות ובקשה להארכת מועד. האיחור בהגשת התנגדות הוסבר בטעות ברישום מועד קבלת האזהרה (13/1 במקום 3/1). מדובר בהסבר סביר ובאיחור קל ולכן יש הצדקה להאריך את המועד. מה גם שעניין זה לא עלה כלל במסגרת הדיון היום.

3.לגופו של עניין, מעלה הנתבע טענות לגבי הפגמים באופן הגשת בקשת הביצוע וטוען כי לא חתם על השיקים. עוד נטען כי חלק מהשטרות ניתנו במקום שיקים אחרים ולכן מדובר בשיקים כפולים.

4.במסגרת החקירה הנגדית נמסרה גרסה מפורטת יותר בכל הנוגע למערכת היחסים שבין הנתבע לבין אייל ובכל הנוגע לניסיונות של הנתבע לסייע לאייל . הנתבע טען כי שילם בגין חובותיו של אייל סכומים בסדר גודל של מיליונים. הנתבע סיפר על פגישה שהתקיימה בינו לבין התובע ובמסגרתה הציע בשם אייל לשלם בתחילה 4 תשלומים על סך 10,000 ₪ כל אחד ולאחר מכן לבחון את האפשרות לפריסה נוספת של יתרת החוב.

5.יש ממש בטענות ב"כ הנתבע לפיה גרסתו של הנתבע מעוררת תמיהות, הן בנוגע לכך שלא ביצע כל פעולה לאחר שהתברר לו כי אחיו זייף את חתימתו על שורה ארוכה של שיקים וסכומי כסף נכבדים והן בכל הנוגע למערכת היחסים העסקית והאישית שבין הנתבע לבין אייל . יחד עם זאת, לא מצאתי כי הגרסה שהעלה הנתבע התערערה במידה המצדיקה התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה . הפסיקה קבעה כי יש להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה כאשר הטענות שהועלו גובלות בהגנת בדים ומתן הרשות להתגונן הינו בבחינת מעשה של חסד.

6.במקרה שלפנינו הקרבה המשפחתית מהווה הסבר אפשרי לכך שלא הוגשה תלונה למשטרה. הטענה לפיה הנתבע לא חתם על השטרות והשטרות לא נחתמו בהרשאתו לא התבררה כלל במסגרת החקירה הנגדית ולכן לא ניתן לומר כי קרסה ולו באופן חלקי.

7.אשר על כן, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

הסך של 2,000 ₪ שהופקד כתנאי לעיכוב הליכי הוצאה לפועל יוחזר לנתבע באמצעות בא כוחו.

ניתנה והודעה היום כ' סיון תשע"א, 22/06/2011 במעמד הנוכחים.

ניר זיתוני, רשם

הוקלד על ידי: סתוית אמסלם