ברנס נ' גנני

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן ובקשה למחיקת כותרת התביעה, שהוגשה לפי סדר דין מקוצר.

התביעה היא לדמי תיווך; צורף לה הסכם, עליו חתום המבקש, שאינו כולל את הנכס שעבורו נדרשים דמי התיווך; כן צורף לה הסכם רכישת הנכס. בכתב התביעה נטען, כי נחתם הסכם תיווך נוסף, שכלל את פרטי הנכס, אולם זה נגנב מרכבם של המשיבים, ועל כן לא צורף ולא הוצג.

נוכח התוצאה אליה הגעתי בהחלטה זו, כדלהלן, איני נדרש לפרטי בקשת הרשות להתגונן עצמה, עילותיה, וסיכויי ההגנה על פיה.

איני רואה כיצד ניתן להימנע ממחיקת כותרת התביעה. המשיבים מבקשים להסתמך על ההסכם הראשון ועל הסכם הרכישה, ול"התחזק" בתצהירו של המבקש.

לא ניתן לעשות כן; ראשית, תצהירו של המבקש אינו מאשר דבר חתימתו על ההסכם השני הנטען, אלא להיפך (וכך גם דבריו בחקירתו); ושנית, אפילו היה התצהיר כולל הודאה בחתימה שכזו, ספק אם ניתן לרפא כך את כתב התביעה.

יש להדגיש – שאלת כשרותו של כתב תביעה להתברר לפי סדר דין מקוצר חורגת ממישור היחסים שבין הצדדים, ונוגעת גם בשאלות של מתן עדיפות לסוגי תביעות מסוימים על פני תביעות אחרות, הן בקצב בירור התביעה (שיקול הפחות רלבנטי בימינו מאשר בעבר), והן, ובעיקר, בזכות הדיונית המוקנית לתובע בסדר דין מקוצר, כי בן-דברו יפרט גרסתו בתצהיר, וייחשף לחקירה נגדית, כבר בשלב דיוני מוקדם, וקודם שנזקק התובע לעשות כן בעצמו. זהו גם הטעם להלכה, לפיה בית המשפט יכול, וצריך, להידרש לשאלת כותרת התביעה גם מיוזמתו, כשלא מועלית טענה כלשהי בעניין זה על ידי הנתבע.

תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, דורשת ראיות בכתב לקיומם של ההתחייבות או החוזה המהווים עילת התביעה. אמנם, הפסיקה הקלה בהיקפן של אותן ראיות בכתב, אולם לא ניתן להגיש תביעה לפי סדר דין מקוצר בהעדרן המוחלט. במקרה שלנו, אין ולו ראשיתה של ראיה בכתב להתקשרות בין הצדדים לגבי הנכס הספציפי. בהקשר זה יש לזכור כי הוראות סעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, ותקנה 1(3) לתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997, לא רק יוצרות (חלקית) את התשתית המשפטית לעסקת התיווך (בבחינת גורם בלתו אין), אלא שכאשר אינן מתקיימות, נשמטת מאליה גם הראיה בכתב על התקיימותה של העסקה עצמה.

לפיכך, אני מורה על מחיקת כותרת התביעה, ועל בירורה לפי סדר דין רגיל.

אני מחייב את המשיבים בהוצאות המבקש בסך של 1,800 ₪ בצירוף מע"מ, אולם בנסיבות התיק, חיוב זה לא ייכנס לתוקפו אלא אם תידחה התביעה.

ניתנה היום, י"א אב תש"ע, 22 יולי 2010, בהעדר הצדדים.