ברננקה ואח' נ' מימון

פסק דין

התובעים הגישו נגד הנתבע, תביעה ע"ס 5,514 ₪, לתשלום שכר טרחת עו"ד בגין טיפול בתאונת דרכים שארעה לנתבע.

התובעים טוענים כי הנתבע החליט באופן חד צדדי להעביר את הטיפול לעו"ד אחר, ללא סיבה מוצדקת ומבלי שהייתה לו טענה כלשהי לגבי הטיפול המשפטי שניתן. התובעים נשאו ונתנו עם חברת הביטוח ואף שלחו את הנתבע למומחים רפואיים לצורך יעוץ וקבלת חוות דעת פנימית. התובעים טענו כי הביאו את הצעת חברת הביטוח לידיעת הנתבע, אשר ביקש שהות לשקול אותה, או אז הודיע חד צדדית על פיטורי התובעים. התובעים עותרים לחייב את הנתבע בשכר טרחה בסך של 5,514 ₪, השווה לשיעור שכר טרחה לפי חוק, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין עד השגת התביעה וזאת לפי חישוב של 8% + מע"מ, מסכום ההצעה שניתנה על ידי חברת הביטוח במסגרת הטיפול המשפטי שנתנו התובעים, אשר עמדה על 54,620 ₪.

הנתבע טוען בעיקר כי התובעים זכאים לשכר טרחה ראוי לכל היותר עבור מכתב שהוציאו לחברת הביטוח ולא לשכר טרחה לפי חוק וזאת שעה שלא הושלם הטיפול המשפטי והתיק לא הסתיים בהצעה שניתנה על ידי חברת הביטוח בתקופת הטיפול המשפטי מטעם התובעים. הנתבע טען כי לא היה מרוצה מהטיפול המשפטי וכי התיק נסגר בסופו של דבר בסכום גבוהה בהרבה (105,000 ₪), מהסכום שהתובעים הצליחו להשיג (54,620 ₪) וגבוה בהרבה מהסכום המקסימאלי שאמרו לו כי ניתן יהיה לקבל עבור המקרה (40,000 ₪). כמו כן, לפי הטענה, התובעים פעלו לקבלת חוות דעת פרטית אשר אין לה מקום בתיקי פלת"ד.

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים על יסוד החומר שבתיק, מה שנטען בדיון שהתקיים ועל יסוד סיכומים בכתב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והתרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, החלטתי לחייב את הנתבע לשלם לתובעים 3,000 ₪ בתוספת האגרה ששולמה והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כל צד ישא בשאר הוצאותיו ולרבות שכר טרחת עו"ד. הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבע.

ניתן היום, י"ב שבט תש"ע, 27 ינואר 2010, בלשכתי.