ברנבויים ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

החלטה

על פי שומת השמאי, שווי הדירה הוא 600,000 ₪, דמי השכירות החופשיים הם 2,100 ₪, ובדירה לפחות 3 חדרים.

החייב נדרש לטעון טענות מדוע לא תימכר הדירה לכיסוי חובותיו, וטען בדבר זכותו להיות דייר מוגן בנכס, ולחילופין לזכותו לדיור חלוף. אני מקבל את הטענה שלפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, יש למכור את הדירה כתפוסה ובה החייב כדייר מוגן. החייב, כדייר מוגן, יהיה חייב בתשלום דמי שכירות, שלפי הכללים בדבר קביעת דמי שכירות, יהיו לפחות 500 ₪ לכל חדר, דהיינו לפחות 1,500 ₪ לחודש. בנסיבות אלה, כאשר הקונה יקבל זכות חכירה בדירה וגם זרם שוטף של הכנסות שמלבד הכללים הרגילים של חישוב ההיוון, אי תשלומם יכול להביא לפינוי הדירה וקבלת מלוא הזכויות מוקדם מהצפוי, יש להניח שתושג תמורה העולה על 500,000 ₪. מאחר שסכום המשכנתא הוא 139,779 ₪, והסכום שיש לשלם לקופת הכינוס לתשלום 100% מהחובות בצירוף הפרשי הצמדה והוצאות הכינוס הוא פחות מ- 260,000 ש"ח, יש הגיון רב במכירת הדירה, כשהיא תפוסה על ידי החייב.

החייב טען שאין למכור את הדירה מכיוון שהוא בן 63 ואין לו בטחון פנסיוני אחר, וסכומים המספיקים לדיור חלוף. אני דוחה טענות אלה. ראשית, הוא יקבל דיור חלוף. שנית, אין לחייב זכות לשמור בידו חלק מנכסיו לצורך בטחון פנסיוני, כל עוד לא שילם את חובותיו.

לפיכך, אני מורה לנאמן להמשיך בפעולות למכירת דירת החייב כתפוסה על ידו כדייר מוגן, המשלם דמי שכירות לפי קביעת דמי שכירות על פי הדין.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"א, 15 מאי 2011, בהעדר הצדדים.